[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניתאי פרץ
/
כשלילי מנשקת

כשלילי מנשקת, היא עושה את זה עם כל הפה, ברצינות, עם עיניים
פתוחות. יש לה ציצים ענקיים ומוצקים, וריח של אשכולית. כשלילי
מנשקת, היא שואבת אותך, היא בולעת אותך, היא לא נותנת לך
לנשום. כשלילי מנשקת, הלשון שלך תפוסה טוב טוב בתוך הפה שלה,
ואתה לא בורח לשום מקום.
זה נמשך שנה וחצי,  בדירת קרקע, חדר ושליש ברחוב פיח פינת רחוב
רעש, עם הטוש המתפרק במקלחת, והשחור הזה על הרצפה, על הארונות,
על הכל.  
לילי  שמה מוסיקה שקטה, מכבה את האורות ומדליקה קטורת ונרות
ריחניים. היא מתחילה לחכך את הכוס שלה ברגל שלי. זה הסימן שלה,
היא מוכנה. שלוש פעמים בשבוע. תמיד שלוש פעמים בשבוע. לא פחות
ולא יותר. זה המינון הנכון, ככה צריך. מצאתי את זה כתוב, מתחת
למזרן שלנו, בעיתונים האלה שלה באנגלית. אז היא מקפידה.
עכשיו אני מעליה, והיא מתחתי. אני אוהב להיות בתוכה. היא
מחוספסת, אבל חלקה. יש לה שליטה טובה בשרירים והיא סוגרת עלי,
לא נותנת לי לצאת. היא רקדנית, לילי, יודעת לעשות דברים עם
הגוף. אני נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, בבטן מתערבלים לי ברוקולי,
טופו מטוגן במיסו, וויטמינים של שופ - רייט, בעשרה דולר לקופסה
משפחתית של מאתיים וחמישים טבליות.
לילי עוצמת את עיניים, תופסת אותי חזק בשיער, ומתחילה להאנח.
הלחיים שלה נעשות אדומות כאלה, וחמות.  היא מהדקת מסביבי את
הרגליים שלה, ואני חושב על הקיבוץ, ועל כמה שאני מתגעגע. רק
שהיא לא תתפוס לי בפטמות, זה ממש לא נעים לי. לילי מתחילה
להשמיע קולות רמים יותר. היא מקשתת את הגב שלה, והאצבעות שלה
נסגרות לי על הפטמות. יש לה ציפורניים ארוכות. אמרתי לה  שזה
כואב. היא הסתכלה עלי בעיניים מימיות, מבינות, ואמרה לי
שהפטמות קשורות לאמא, ושאם הם כואבות, זה כנראה בגלל מערכת
היחסים שלי עם אמא שלי, שהיא מאד קשה. ובכלל, היא חושבת שכדאי
שאני אעבוד על מערכת היחסים עם אמא שלי. בסדר, אני אעבוד,  רק
תעזבי לי את הפטמות!
אני יוצא ונכנס, יוצא ונכנס, מהר יותר ויותר. אני חושב על
שירי, על פמלה אנדרסון, כל מה שיביא אותי לגמור כבר. אני מרגיש
זרמים נעימים באגן, ולוחץ את הזין עמוק לתוכה. רגע, נהג, רגע,
אין לך עיניים, אתה לא רואה שעוד לא עליתי? זועקת זקנה מהתחנה
של קו חמש, בחוץ, מעבר לתריסים. אני יוצא בזמן, כי למשחק
קוראים רולטת לילי. היא לא לוקחת גלולות כדי לא להכניס
כימיקלים לגוף. אני לא שם קונדום, כי אני לא מרגיש כלום. לכן
אני גומר בחוץ. תמיד בחוץ. או כמעט תמיד. לילי אמרה לי שהיא
רוצה תוך שנה ילד. היא כבר בשלה לזה אחרי הקולג', ויש לה פה
התחלה יפה של קריירה. לי יש הרגשה, שאם תהיה פאלטה, וכמו
שהדברים נראים, יש סיכוי טוב שתהיה, היא תשמור אותה (או
אותו).
לילי נותנת לי נשיקה קטנה, מלטפת אותי על הלחי, ושואלת אותי אם
גמרתי. ואת, אני שואל, לא חשוב, היא אומרת, העיקר שנהנית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פששש, יש עליו,
על יעקב פופק
הזה, אה?



אפרוח ורוד,
מפרגן לקולגות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/12/01 4:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניתאי פרץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה