אנשים שהיו שמחים עכשיו בוכים,
בוכים על האדם,
האדם שאבד, שנעלם,
שעכשיו נמצא בין כל שאר הנשמות,
שאבדו כמוהו ולא חזרו.
אבל הם עדיין קיימים אצלנו,
זכרם עדיין שמור בליבנו,
בגלל שהם עזבו למעננו.
אולי הם מסתכלים מלמעלה,
אולי הם שומעים הכול,
אבל אם כן ואם לא ניזכרם תמיד,
אנשים שהיו עם עבר,
שפעם היה להם עתיד.
השמות לא אומרים דבר,
הם לא מזכירים אותם,
מי שלא ידע לא יכירם,
אבל למי שהכיר השם בוער בנשמה,
והלב, בשקט, פוצח בקינה איומה,
על מה שהיה,
על מה שאבד,
ועל מה שלא יהיה להם לעד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.