|
כמה דקות אחרי ששוחחנו אני יושבת וחושבת על כל מה שאמרנו
ואני יודעת שאתה צודק...
אני לא בטוחה...
ואני שוב נזרקת...
למה אני שם?
האם זו פשרה?
האם אני אוהבת?
האם אני מודה?
ממה אני מפחדת?
או שאני בעצם משחקת?
היום אני יודעת יותר מתמיד
היכן אני ממוקמת
היום אני יודעת יותר מתמיד
שיותר ממה שיש לא יהיה
עכשיו אני מבולבלת
עכשיו אני מוטרדת
אני לא רוצה להיות לבד
אני רוצה לאהוב
אני רוצה שיאהבו
אני פשוט רוצה
אבל אין לי מושג מה.
אני יודעת שאני לא רוצה להיות הדבר החולף ההוא
ההיא שעזרה בשעת צרה,
פתאום עולות לי דמעות ואני רוצה לבכות ואני לא יודעת למה אני
בוכה, עכשיו...
אבל זו עובדה אני פשוט בוכה. |
|
|
הידעתם שאת הסרט
"לול" צילמו
אצלנו בבית?
אפרוח ורוד,
ותשאלו את צביקה
הלולן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.