New Stage - Go To Main Page


ואולי אני בכלל מטורף...
כי גשם בחוץ ואמור להיות קר,
ואולי זה בכלל שמש
שנוגעת, שולחת קרניים מבעד ענן,

מעונן?

כי חשוך ונתקל בדברים
ואומר דברים שלא היו בסדר
אבל עכשיו זה נראה לי נורמלי,

טבעי?

כמוני יש עשרות בעולם
אולי פחות, אבל בטוח כמה
גם הם הולכים והם יודעים לאן,

לשם?

וממה מפחדים, מללכת קדימה
או לעצור בצד,

לנוח?

עד מתי זה ימשיך, ומתי זה בכלל התחיל
זה כאילו בסוף כבר הרבה מידי זמן

מאוחר?

כי  יש כוכבים. למען האמת הם תמיד שם
אין להם לאן ללכת, ואולי יש
הם בטוח הולכים...

לאט?

השאלות חוזרות, ונדמה שהתשובות לא מצליחות לעקוב
ואולי פשוט לא הקשבתי,

שמעת?

מישהו בטח מסביר, אבל זה לא מעניין
למרות שכולם כנראה מסכימים,
הם באמת מבינים...

את מה?

אולי הם לא רוצים להבין,
אולי הם פשוט לא יודעים,
זה דווקא די נוח
ללכת ככה, בלי לדעת לאן

האומנם?

מי אמר שצריך להקשיב,

מי?


אני בטח מידי מבולבל,
קצת לבד, קצת מוזר,
אני כאן בטוח,
זה מריח מוכר,

למה?

הרי הלכתי בדרך אחת,
ואז באחרת, ושוב שמאלה
לכיוון הקבוצה
הם היו פה לפני רגע

בטוח?

כמעט, בסך הכל הלב לא מסתדר,
והמוח הרבה יותר הגיוני,
כך זה נראה מבחוץ,

מתי בכלל יצאתי החוצה?

גשם בחוץ ואמור להיות קר...

מטורף?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/12/01 0:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה