בסוף העולם שמאלה חיים אנשים שמעולם לא שמעו את רעש הרכבת ורעש
המטוס והם בכלל לא שמעו על רעש הרובים. הם לא שמעו את כל
הקולות האלה. הם שמעו רק את קולות הציפורים וצלילי חליל.
בין כל האנשים האלו היה איש אחד שפשוט כל הדברים שיעממו אותו
והוא החליט שהוא ישנה את כל הדברים האלו ושהוא יקים רכבות,
מטוסים ואפילו יצור נשק כדי שלאף אחד לא ישתעמם יותר במיוחד לא
הוא. הוא הקים מפעל ולאט לאט הוא התחיל להתעשר והיה לו הרבה
רכבות, מטוסים והמון כלי נשק ולכל עובדיו היה נשק.
האיש שמח נורא כי אף פעם לא היה לו משעמם כי הוא תמיד יכל לסוע
לאן שהוא או לטוס ואם הוא היה רוצה הוא יכל לירות גם במישהו.
לאיש לא היו ילדים ולא אישה ואפילו חברים לא היו לו כי הוא
תמיד היה עסוק והוא תמיד היה מאושר.
האיש יום אחד נסע באוטו עם הנהג שלו, הוא יצא מהמכונית ומישהו
שם עמד מולו והוציא את האקדח שהיה לו וירה בו.