|
את מלטפת את השערות שצומחות מהחזה שלי
כמו היו ראשים מורכנים של חתולים.
העולם מתדפק בדלתך כילד תועה.
יתושי הקיץ מזינים עצמם ממך.
את שונה מן הלילות
כמו שהמנורה שתדליקי תאיר לך
כדי שתוכלי לקרא ספרים נאים.
גדלי חיה רכה שתשקוט לרגלייך.
בחרי לה שם.
היא תלמד אותך תקופה ארוכה.
תשקיפי בהנאה וגאווה על האומנות שאת עושה.
תטיילי ותדרכי את האדמה בזעף.
הבאת שרוולים ארוכים
לכסות בהם.
שני בטבע פעם אחת לבד וחשבי על הדברים החשובים לך
האנשים שאת מחבבת-עכשיו נמצאים בכל מני מקומות
ואת יכולה לשער היכן הם ומה הם עושים.
כמה ארך שיערך ברבות השנים
עכשיו הוא תלוי וניגר לך מאחורייך כמיליוני חכות דייגים.
|
|
אז ככה: יהיה חג
כזה שבו יבוא
איזה איש שמן
בפיג'מה אדומה
על מזחלת שלג
מעופפת. הוא
יכנס לכל בית
דרך הארובה
וישים לילדים
מתנות בגרביים.
חוץ מזה כולם
יטעו עצים בתוך
הבית וישימו
עליהם כל מיני
נצנצים.
עכשיו תגידו לי
שזה שהמציא את
הכריסטמס לא
הוריד ראש לפני
שבא לו הרעיון.
האדמו"ר רוצה
מתנות בגרביים.
(ולהוריד עוד
ראש) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.