דקה לפני השקר הגדול,
כל שיר הוא מעין מכתב אזהרה.
נמאס לי מהבדידות הזאת בעיניים.
הפסים ארוכים,
והדרך נמשכת,
והעצבות?
האם כבר הספיקה להישכח מאתנו?
אורבת בכל פינה.
והפסים ארוכים,
הדרך עודנה נמשכת,
דקה לפני השקר הדגול,
כל שיר הוא מעין מכתב אזהרה.
אורות מהבהבים,
מחסום שיורד להגנה,
ושקט.
הרכבת כבר לא עוברת כאן יותר,
רק שקט.
פשוט שקט.
פעם היא עוד עברה כאן,
דוחסת בתוכה,
מאות בודדים כמוך,
ואתה?
איפה היית אתה?
ניסית לקנות אהבה בזול מהמזנון בצד.
הרכבת כבר לא עוברת כאן יותר,
פעם היא עוד עברה,
ועכשיו?
נמאס לי מהבדידות הזאת בעיניים.
הפסים ארוכים,
הדרך נמשכת,
דקה לפני השקר הגדול,
כל שיר הוא מעין מכתב אזהרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.