פותח את החלון רוח קדים עזה,
אנשים כל כך קטנים
אולי שם נמצאת השלווה.
היא כן צוחקת, אבל לא כשסיפרתי בדיחה.
רועד כולי נתתי לה פרחים,
חשבתי, שאולי יש תקוה.
הפרחים היו נבולים
והכרטיס רטוב מזיעה.
אנחנו לא דומים,
לה יש סריטה עמוקה
איפור כבד סמים קשים
זה הסטייל שלה.
שותה דם, אבל לא מקופסא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.