הכל התחיל בחופשת הקיץ...        
תכירו את עזריאל , ילד בעל פיגור שכלי אשר בנוסף לפיגור הוא גם
חולה במחלת החצילופוביה - דחף פנימי להענקת כבוד לחצילים .
ביום הולדתו ה-9 עזריאל קיבל מדוד שלו (משה!) חציל מיוחד.
עזריאל מאוד אהב את החציל ובמשך הזמן נקשר אליו מאוד. אביו של
עזריאל, יוסק'ה ז"ל היה טבח דגול שהתפרסם בעקבות סלט החצילים
המפורסם שלו. כאשר עזריאל היה בן 7 אביו נפטר מעודף שומנים
ומכאן באה ההערכה הגדולה של עזריאל לחצילים שמזכירים לו את
אביו.

עזריאל טיפח את החציל יום יום. הוא רחץ אותו , שיחק איתו , עשה
לו פדיקור מניקור וכו'... הכל היה מושלם ממש עד לאותו יום
נוראי.
הכל התחיל כצפוי. עזריאל ערך את טיול הבוקר הרגיל שלו עם
החציל, אבל כבר אז נראה היה שמשהו עומד להתרחש. לפתע נפתח אליו
החציל!!!!!!!!!!!! תראו איזה פלא!!! כל הזמן עזריאל נפתח אל
החציל וסיפר לו את כל סודותיו והנה בא היום והחציל מחזיר לו על
אהבתו הגדולה ונפתח אל עזריאל, אך פתאום ציון האח הרע שאינו
מכיר בעזריאל כאחיו בגלל פיגורו רואה את החציל החצוי (עסיסי!)
וחושב לעצמו -  וואלה!!! אחלה חציל בשביל ה"על האש" היום.

ציון חיכה עד שעזריאל חזר לחדרו ומיד חטף את החציל.
למחרת קם עזריאל והלך לראות מה שלומו של יקירו הסגלגל, אך
פתאום!!! קפא עזריאל במקומו למראה ה"חצולנה" (מלונה לחצילים)
השוממת. עזריאל ידע את אשר עשה אחיו ציון, אך לא אמר מילה.
במשך שנה שלמה הוא התנתק מהעולם, עד שיום חמים (קיץ!) אחד
החליט לבצע את אשר תכנן במשך השנה.

עזריאל לקח את הסכין שקיבל אביו על זכייתו בפרס הראשון בתחרות
"סלט החצילים הטוב בעולם לשנת 1963" ונכנס לחדר של ציון.
עזריאל הביט בציון שניות אחדות וצעק -
אני יודע מה חרבנת בקיץ האחרון!!!!!!
ותקף את ציון בעוצמה.
מיד אחרי שציון נשם את נשימתו האחרונה התאבד עזריאל.
אמו של עזריאל הגיעה הביתה בערב וגילתה פתק קטן אשר נכתב בו -
"לעולם אל תשכחו להוריד את המים ביציאתכם מהשירותים...".