[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דניאל רד
/
סבא לך...

מלחמה פנימית
למרות האוויר הקריר הנעים,
אש יוקדת עמוק בפנים.
בחוץ רעש של כאב האדם
ובפנים שקט, כמו פחד נרדם.
נשקפת תנועה, סכנה איומה
אך הרוגע דומה, מנותק בדממה.
הרגע קרב
לא אויב מחרב.
כי אם צר המושיע,
בשורה הוא מודיע!
והזמן נגמר,
המאזן כבר נשבר
ורגע האמת כה גדול וכבד,
המוח העז עצות אובד!
הבלבול, התקווה הטובה
לסיום נכסף של תקופה חרבה.

יוצאים לדרך
רגע האמת נקרא ונכון
קצב הלב משתנה ראשון
בכאב מהול, שימחה ובלבול.
יוצאים לדרך, עוברים עוד פיתול.
כמו בסרטים מסדרון ארוך,
והלב לא יודע לרון או לדעוך.
סיבוב גלגל, כקריאת המציאות
כולם ביחד, הרגש בדידות.
בחיוך מרוחק מתקרבים אל הדלת
ואז הוא מופיע בלבוש ירוק תכלת.
תחנה סופית לפי התכנית
עכשיו מתיישבים להמתין לתפנית.

המתנה גורלית
כמוכי ירח או אולי גורל.
ככלי ללא צורך או מתרד בכלל.
פזורי דעת, רגש ומראה.
ישובים חרש במבט נלאה.
חוסר אונים, ופחד ניבט.
כך כולם, ממתינים בלאט.
עם כל דלת נפתחת.
מכרסם שוב הפחד.
מתגבר על תיקווה.
המקור אהבה.
רוצים רק לדעת, שהכול נגמר,
וללכת הביתה בריא, ולעד מאושר.

העתיד מתקרב
פתאום כברק עבר לו מודיע.
מתוך איזו שיגרה, אותנו הפתיע.
לדום עברו מוחות עייפים.
לחלל נורו קולות מתוחים.
ואז מתוך רגש פרץ הגיון.
תוכניות להמשך נוצרו בדמיון.
ולחץ אדיר שפרץ מהעומק.
ובכל השמחה עלה שוב הסומק.
תקווה כה גדולה לעתיד מתחילה.
ועתיד כה אפוף נבנה בטרוף.

סוף הדרך
הטרוף כבר עבר.
רק העצב נישאר!
במקום כה בולט הוא יחיד מכוער.
אך שולט על חיינו כמלך אכזר.
הוא קובע זמנים, מהלך הימים,
מי יחיה, מי ימות, אחרית הימים.
ואנו, כמו שפן, כלל לא קסם חיינו,
אחיזת עיניים, היא, היא בת בריתנו,
מונעת מן ההבנה, התפיסה הנכונה.
לשרוף את מוחנו באש מתונה.
של זמן לא עובר, את כחנו קובר.
אט, אט גם אותנו אתם מחבר.
והם מחכים כבר שנים לבואנו.
הקברן הזקן כבר פינה מקומנו.
ורק הבנים, כה טובים, אהובים.
נותרים מאחור את גופינו לקבור.

שלום!
ירח גדל וקטן וחזר,
וכך לאט החודש נגמר.
חוזרים למקום ממנו לא שב,
בכולנו עצב ובלב רעב.
געגוע לזמן נושן של שמחה,
כאשר לראשי ברכת ברכה.
לשבת שקטה ושירי ההלל,
עם שלהבת נר דולק וצוהל.
לחיוך ילדותי השפוך על פני.
לרוגע ואושר הנכסף לפני.
זיכרונות נעימים מאדם כה נפלא.
תודה על כל אלה...
סבא, לך!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ויני וידי
פיסי:


באתי ראיתי
הרטבתי


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/02 19:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל רד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה