מתיקות העצב, שזרם משפתיך.
כשדיברת על אהבה ובגידה.
הכאב והצער פרצו מפניך.
הייתה מן תחושה, שהכול אגדה.
השקט לפתע בינינו עמד,
גורם לי לחשוב על הטוב והרע.
שנינו קיבלנו דבר מיוחד.
שנגמר כל לפתע בשביל של דמעה.
כמו אהבה, שפורצת מעומק גופינו,
וכה בולטת מעל פנינו, זוהרת, מבריקה.
משנה בכל רגע את מסלול חיינו.
אך נגמרת מהר ונופלת למטה תוך דקה.
ואז התחושה כלל לא נעימה.
של צריבה מלוחה ושל קור, בשביל טהור.
אך בפנים עמוק רוצים שוב בדממה.
לחוש לרגע עוד זוהר ואור.
למרות הכאב.
והלב הדואב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.