ביהח"ר עלית בלוד מדיף סביבו את ריח השוקולד והקקאו, מיקומו
ממש בכביש אין מוצא ,סביבה מנוכרת וזרה,
לא רק זאת אלה שההזנחה נוראה, עשבי בר ושלוליות גשם וגם
גרוטאות ושאר שאריות תעשייה. כל אלו לא ימנעו מהפועלות
המקומיות לכתת רגליהן מהעיר לוד עד לפתחו של בית החרושת שכן
כידוע הפרנסה אינה  בנמצא בקלות , לא אז לא היום.
קבוצות קבוצות ובודדות היו מהלכות העובדות הגרוזיניות, אך
אחיותיהן הערביות, אלו לעולם לא היו נראות לבד.
כך הייתה סורייה  הולכת יום יום עם אניס וג'ורג'ט, סורייה
הייתה התמירה מבניהן, שערה החום שחור היה גולש
לבושה בקושי הצליח להסתיר את חמוקיה השופעים, אין ספק כי
יופייה היה מהמם.
שמעון ידידי זה מספר שנים היה גם הוא הולך בדרך הזו, רווק,
בחור נאה מאוד, עיניו הכחולות אפורות מה ושערו הבהיר היו אכן
ניגוד מושלם למראה שלה, ואף על פי כן, ביום בו ראה אותה
לראשונה, נעמד, לא זז ממקומו, כאילו מהופנט, לא אמר מלה, רק
מבט של כמיהה של הערצה לנערה שממול.
הביט בשעונו כאומר לעצמו "חייב אני לכוון את זמני על מנת לפגוש
בה" וכך אכן עשה, יום יום היה הולך מולה , מחייך אליה, רק ביום
הרביעי שמה לב לכך, הבינה כי המפגשים האלו עם הבחור היהודי
שממול אינם כה אקראיים.
באותו יום פנה אליה מתעלם ממלוותיה באומרו לה" אולי נצא יום
אחד, מה את אומרת?" גל של צחוק נשמע מגרונות הנערות, אלו הסבו
ראשן ונסו תוך  צחקוק  כשהן אוחזות יד ביד.
אך שמעון לא וויתר היה ממשיך ופוגש אותן יום יום מחייך לפעמים
משמיע איזו הצעה , מנסה לפתוח בשיחה,
אך תמיד אותו חיוך מלווה בגל צחוק ביישני .
יום אחד כנראה חלו חברותיה ובאה ממולו לבדה, עצרה, פתחה את
תיקה השחור והוציאה שקית ובה עוגת כנפה מתוקה, הצבע הכתום
והדבש  העסיסי לא משכו את מבטו כמבט עיניה האומר הכל, מין מבט
של אהבה טבולה בכאב
ויאוש, הרי היא ידעה שגם מה שעשתה אסור.
לאט לאט  היה עוצר ופונה אליה ישירות גם כשהלכה עם חברותיה,
לפעמים הייתה עונה לו, פעמים בעברית ופעמים בערבית, הדבר הכי
נועז שאמר לה אותו היום היה דווקא בערבית, "אנא ווחבק" אמר,
והיא וחברותיה הסמיקו עד עומק לבן המוסתר ומוצנע .
כנראה שמוחו לא תפקד כל כך באותו היום למחרת, או שלא הבין את
הבדלי התרבויות או את הפער העמוק החוצה את העמים, באותו היום
אמר לה מול חיוכה  הממיס " אני רוצה להתחתן עמך, אני מוכן לכל
, אנא ממך הקשיבי לי"
יותר היא לא נראתה, רק חברותיה אניס וג'ורג'ט היו הולכות
עצובות בבגדיהן השחורים.