L ישב וצפה במשחק השבת בין בורוסיה מינשנגלטבך וביירן
מינכן. אווה העירה שדמי המחיה לה ולילדים אזלו ושהיא חייבת
לקנות לדיטר הקטן מעיל חדש. בתחילה התפרץ והחטיף לה כדרכו שתי
סטירות ואולם נזכר בכל האוצרות המצפים לו והתעשת. לפיכך בפרץ
נדיבות אין שני לו קם ושלף שטר של חמש מאות מארקים דמי המקדמה,
אשר דחפה לכיס מכנסיו פרויליין גראסהופר לפני שהחזירה אותם
לבעליהם החוקיים מגוהצים ונקיים. אווה מרב תדהמה נותרה בפה
פעור. אחר אימצה את השטר לחזה ונמלטה מהחדר לפני שיתחרט. יתרה
מזאת אותו לילה לא העיר אותה כדרכו על מנת לבוא עליה מאחור.
הוא הבין שעליו לשמור את כל אונו לגרסהופר. זה בטח יהיה סיפור
לדפוק את הזקנה הבלה הזאת, אבל לא תהיה לי ברירה, נו מילא אפשר
לעצום את העיניים. במחשבה זו ניחם עצמו ונרדם.
למחרת קם, התגלח, לבש את הג'ינס החדש שקנה ובלייזר שחור. בדרך
עצר בגינה הציבורית שמאחורי הכנסייה, התבונן כה וכה ונכנס
לערוגת החרציות.
פרוייליין גראסהופר פתחה לו עטופה עדיין בחלוק בוקר פרחוני.
- בשבילי? היא פלטה בלחישה. כמה חמוד מצדך יוהאן.
- אני חייב להתוודות פרוייליין, מאז ומתמיד אהבתי אותך, לחש
יוהאן בקול מבויש כלשהו.
גרסהופר הסמיקה ופלטה צחקוק מבויש כל מי שמכיר את הפרוייליין
ממרומי קשיחותה היה בודאי משתומם רבות בשל תמורה כה חריפה
בהתנהגותה בשל זר חרציות קטן וצהבהב.
- אבל יוהאן באמת, אמרה בטון לא משכנע יש לך משפחה לחשוב עליה,
אישה, ילדים, לא תרצה בהרפתקה עם זקנה בלה שכמותי?
- אינך זקנה בעיני פרויליין..
- קרא לי גרטכן.
- אינך זקנה בעיני בכלל גרטכן. אני רואה את העלומים עדיין
מציצים מעיניך.
את המשפט הנאצל הנ"ל שאל מטלנובלה ארגנטינית שהוצגה בערב הקודם
בערוץ הסדרות. כהכנה לרגע הנשגב הנ"ל צפה באותו פרק מהסדרה גם
אם בכך היה משום ויתור אדיר על תוצאות משחקי הבונדזליג של יום
ראשון.
הוא נטל את ידה בעדנה ונשק לה. גרסהופר השמיעה צחקוק קולני
בסופראנו גבוה שגרר מיד את תגובתו הנלהבת של העפרוני שבחצר.
אחר הצהרים יצא בשריקה קלה לחצר וחזר לחפור. הוא שלף מהקרקע
קטע של עשרים ס"מ של צינור אשר הצליח לנסר בעמל רב מהסבך. הוא
הבריק את שני פתחי הצינור משני צדדיהם. הם ברקו באור יקרות
זהבהב. הוא הניח את קטע הצינור בתוך תיקו וחזר לביתו בשריקה
רועמת. אישתו קיבלה את פניו בעיניים דומעות. יוהאן, מאקס קרע
את המכנסיים החדשות שקניתי לו אתמול. יוהאן. אני מתחננת אל
תרביץ לילד. הוא שוכב מתחת למיטה ומיילל מפחד.
- נו מה הסיפור. אז תקני לו זוג חדש. הנה קחי אישה, אמר וזרק
לה חופן של שטרות. קני לעצמך גם איזה סמרטוט ללבוש. היא עמדה
נטועה במקומה לרגע ואז קמה במהירות, ונעלמה לעבר המרכז המסחרי
הקטן שבכיכר הקתדרלה.
בשובה לא האמינה למראה עיניה. מקסי הקטן ישב על ברכי אביו
ושניהם צפו בטלוויזיה. היא מלמלה מילות תודה שמן הסתם הופנו
לבורא עולם ובנו גם יחד וגם את הבתולה קרוב לוודאי שלא קיפחו .
בלילה הניח לה לישון מבלי להפריע לה כלל.
כשקמה שמעה אותו שר באמבטיה.
- התקשר אתמול וולפאגנג מהמועצה. שאל למה לא הגעת לעבודה
אתמול.
- וולפגנאג? עבודה? איזה עבודה? אה כן ,כן. יה, יה, אני אדבר
עם הקרח הקטן היום בצהרים. אני אלמד אותו מזה לבלוש אחרי
יוהאן.
- אבל יוהאן. הוא יכול לפטר אותך.
- לפטר? עם המשכרות שהוא משלם לי במקום אחר היו קוראים לזה
התנדבות ונותנים לי עיטור מזהב כזה גדול.
- אבל יוהאן, אני לא מבינה מה קורה לך. מצאת סיר עם זהב בקצה
הקשת?
- העבודה שאני עושה עכשיו אווה יקירתי מכניסה לי בשבוע מה
שהעירייה לא תוכל לשלם לי בחמש שנים.
- מה אתה רוצה לספר לי שהקמצנית הזקנה....
- הס. אל תעיזי לדבר כך על גרטכן.
- גרטכן? אתה מכנה אותה בשם הפרטי?
- אני... כלומר.... זוזי מדרכי אישה מטומטמת.
גרטכן שלו חיכתה לו בכתונת לילה תכולה ומתחתיה לבשה מחוך שחור.
- יוהאן? כרע על ברכיך ולקק את כף רגלי הימנית...
הוא חזר לעבוד במרץ עד לשעות הצהרים. הוא חשף את קובית הבטון
הענקית משלושת צדדיה. אורכה של כל צלע הגיע לעשרה מטרים. אני
חשבתי שהיהודונים לא מלכלכים ידיים בעבודה שחורה, אז מי עשה
לו את היציקה המפוארת הזאת? בטח האבא של פטר אשר לא הבין בכלל
מה הוא קובר במו ידיו. אבל את הצנרת? האם הרכיב אותה בעצמו?
בודאי היה חייב להרכיב אותה בעצמו, אחרת היו מגלים את הסוד
-אלא אם יצ...
- יוהאן יקירי מה אתה מחפש שם? נפט אתה לא תמצא שם. בוא אהובי
אני מתגעגעת לצינור שלך.
- אבל לא עברו אפילו שתי שעות.
- אבל יוהאן. אני מרגישה צורך כל כך גדול שזה אף פעם לא
נגמ----ר.
הם התפלשו בבוץ. היא הותירה אותו מותש קרוב לעילפון. אחר קם
וירק כמה משערותיה שנותרו בפיו.
- נו יוהאן. העיקר שאתה לא מאכזב. בוא ואני אכין לך משהו
לאכול. היא נטלה זרועו בזרועה. אלא שאז חלפו ליד הגדר הקרובה
לכביש ומעשה שטן דווקא קורט עבר שם באותו רגע רוכב על אופניו
בדרך למאפיה. מבטיהם נפגשו לשבריר. משהו במבע עיניו של יוהאן
הזכיר חית קרקס כנועה ומאולפת.
בערב. לראשונה מזה עשרים וחמש שנים בערב שלישי לא הגיע יוהאן
אל הפאב.
למחרת הגיע מכתב ממנהל המחלקה בעירייה המבקש ממנו להתייצב
מיידית לעבודתו. יוהאן אפילו לא טרח לקרוא את המכתב. גלגל אותו
לכדור קטן והשליך אותו לעבר הסל שבפינה. בדרך לגרסהופר נכנס
לבנק ומכר את כל חסכונותיו. פנה לחנות של קלופ שבמרכז המסחרי
והזמין דרכו קומפרסור רב עוצמה. הוא התיישב ללגום קפה
בקונדיטוריה שבפינה. בכניסה מצא עצמו ניצב מול וולפגאנג שמידט
הבוהה בו במבט מזוגג.
- היית אמור להיות לפני חצי שעה במשרדי יוהאן. בכל שנות עבודתי
לא נתקלתי בחוצ....
-שמור את המילים שלך לעצמך שמידט יקירי. אינני זקוק יותר לדמי
הצדקה העלובים שלכם.
-אינני מבין אתה זורק מאחרי שכמך משרה שהחזקת בה בירושה מאביך
מזה עשרים ושלוש שנים. הלא ברור לך שבמצב כזה לא תהיה זכאי
לפצויי פיטורין. לא אוכל לאשר בשם אופן.
- אתה יכול לתחוב בתחת את הפיצויים העלובים שלכם, אמר יוהאן
לשמידט הנדהם ויצא בסערה מהקונדיטוריה.
- ארצה יוהאן.
בצייתנות נתן לה לגרור אותו עירום בשרשרת מסביב לחדר, להאכיל
אותו מצלחת פלסטיק כתומה ולבסוף להוציאו לחצר לעשות צרכיו. אז
נעמדה על ארבעותיה.
- נו כלב חמוד שלי, בוא ורחרח.
הסיפור התפשט מפה לאוזן לאחר שפליקס באדכן שמט מידו את חמשת
המעטפות שאחז בידו הימנית ונותר מביט כלא מאמין במשך חמש דקות
ויותר.
הפעם גם גרסהופר הייתה צריכה להגיב לאחר שראש העיר עצמו הזמין
אותה לשיחה בה הודיעה לו שהיא פורשת מרצון מכל תפקידיה
הציבוריים וזכותה לעשות ככל העולה על רוחה עם אהוב ליבה. בשלב
זה דרשה במפגיע מיוהאן להתגרש מאישתו לשאת אותה ולעבור לגור
אתה לצמיתות.
ליוהאן לא היו הרבה ברירות. הייתה זו הדרך היחידה להמשיך
ולשמור על קשר עם האוצר שלו. חוץ מזה הרגיש עצמו נמשך בצורה
בלתי מובנת לכל משחקיה המשונים של אדוניתו שנהגה לקשור אותו
ברצועה למסגרת המיטה, להצליף באחוריו באמצעות שוט קטן ועוד
כהנה וכהנה. במשך הזמן בנתה לו מלונה ולא אפשרה לו יותר להמשיך
בעבודת הכרייה.
- אתה כבר לא צריך את התירוץ העלוב הזה יוהאן. עכשיו אנחנו כבר
ביחד לתמיד.
- הנה מתנה בשבילך. קפוץ לביסקווט חמודי, קפוץ.
יוהאן כבר לא יצא מד' אמות חצר גרסהופר. היה עומד על ארבע
ונובח על עוברים ושבים. העירייה אמנם שלחה פסיכיאטר. זה בדק את
יוהאן ואמר שאם שני אנשים מבוגרים בוחרים במשחקים משונים משלהם
על לה לחברה להתערב כל עוד אינם עושים זאת בציבור. ובכל זאת
קמה ונהייתה מהומה תקשורתית כאשר כתב הדויטשה אלגמיינה חשף את
הסיפור והערוץ הראשון ערך כתבה על האיש שבחר להיות כלב.
וביום בהיר אחד כאשר שכב וכרסם שוק של תרנגולת בין שתי כפות
ידיו הקדמיות בהה במשאית שעצרה בסמוך לחצר, ערמה את גוש הבטון
הגדול החשוף בעזרת מנוף ונסעה משם ברעם למזבלה הקרובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.