למה כולם עצובים?
וכואב להם קצת, אך הם כלל לא בוכים,
בדמעות הם כולם רטובים,
ובים החיים הם שוחים...
למה הכל מסתבך?
רק בדיוק שנראה, שאפשר לקוות,
וכל מי שנשאר כבר הולך,
והילד לגן, הזקן-בית אבות.
מסתדר?, בכל יום שעובר
ונראה לי, ממשיך לאהוב,
מתגבר?!, שונא להתעורר, לא נורמלי,
מרגיש קצת קרוב, אליכם...
ואני רק חושב שאף פעם
זה לא יהיה טוב בשבילכם,
אז מה הם החיים בלי הטעם?
אותם לאהוב...
למה כולם בודדים?
כשיש לכולם את הזכות לאהוב,
ושוב את העולם מודדים,
ועושים את זה שוב בלי לחשוב.
למה כולם עצובים?
רק בדיוק שנראה שאפשר לקוות,
הם תופסים את החיים עלובים,
וחיים רק על האכזבות.
מסתדר?, בכל יום שעובר
ונראה לי, ממשיך לאהוב,
מתגבר?!, שונא להתעורר, לא נורמלי,
מרגיש קצת קרוב, אליכם...
ואני רק חושב שאף פעם
זה לא יהיה טוב בשבילכם,
אז מה הם החיים בלי הטעם?
אותם לאהוב...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.