גר מעלי מישהו בשם בני. בני היה אדם ממוצע או אולי בעצם מעל
לממוצע. היתה לו מכונית יד שניה, חברה, עבודה קבועה עם משכורת
לא רעה ודירה שכורה, אבל בני תמיד הרגיש שמשהו חסר לו בחיים
אבל הוא לא ידע בדיוק מה. הוא ניסה כל מיני אומנויות לחימה כדי
להגיע לשלווה פנימית, ניסה ללמוד דברים שחשב שמעניינים אותו כי
הם עניינו אחרים, הלך למכון-כושר כדי לפתח את הגוף, אכל רק
דברים טבעיים, וקרא כל מיני ספרים להגשמה עצמית אבל לא ממש
הצליח ליישם את השיטות בהם.
יום אחד המליצו לבני על ספר, כביכול פילוסופי, שבעצם אמר
להתמודד עם הפחדים ולחיות את החלומות. הוא קרא את הספר והחליט
בנחישות ללכת בעקבות חלומותיו. וכך עשה.
בני הרגיש סוף-סוף שלם עם עצמו ובזכות עיסוקו החדש הוא היה
מפורסם. כל יום דיברו על בני באמצעי התקשורת וכתבו עליו
בעיתונים והוא היה מרוצה. כל בנות ישראל ידעו מיהו בני והחזיקו
בקרבם אמצעי הגנה למקרה שבני יפול בחיקן. הוא החל לחשוב על
הרחבת עיסוקו אל מעבר לימים אבל בארה"ב היו הרבה כמוהו והוא לא
היה מוצא את מקומו שם והוא לא היה יכול להתבטא כמו שהוא יכול
בארצנו הקטנה, אירופה היתה מוכת אנטישמיות לעניות דעתו,
דרום-אמריקה, המזרח-הרחוק ואפריקה הן סכנה בריאותית, באוסטרליה
יש חור באוזון ובאסיה וצפון אפריקה ישנם ערבים אותם לא חיבב
במיוחד. כאן אין אף אחד שיעצור אותו בדרך לפסגה, או לפחות כך
חשב.
לאחר כמה חודשים של עבודה אינטנסיבית וכאשר התכוון להקים סדנא
המלמדת איך לעשות את הדברים בדרכו של בני וביעליות מירבית,
כשכל המדינה יודעת מיהו בני ולא היה מאושר כמוהו בעולם, כי לא
כל יום אדם מגשים חלום, עצרה אותו המשטרה.
מה לעשות שאונס הוא מחוץ לחוק?!


                                                       
מוקדש לבני סלע
                                          שסך הכל רצה
להגשים חלום