אופיר צביק / פריים טיים |
מיד חלצתי את נעלי העבודה ועברתי לנעלי הבית שלי.
הצצה חטופה במקרר והצטיידתי בקופסת קוטג' וכפית.
הדלקתי את המזגן והתיישבתי בסלון, מתרווח בספה הרכה.
עוד מעט פריים טיים.
שמונה בערב.
הנה מתחילה לה המלחמה.
בעשר וחצי היא כבר תיגמר.
אולי מחר כבר ישדרו אותה בסטריאו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|