[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אהלן וסאלאן, קוראים אותי מחמוד אל ג'סירה, כן אני יודע, כמו
תחנת הטלויזיה, אל תזכירו לי, בואו נחליף נושא. עד לפני שנה
גרתי בקאבול, רח' איל-ג'יאד 8, ליד המכולת של סולימאן הברסי
הקמצן.
אני במקצוע שלי נגר, אני הכי טוב עם שולחנות, וואלה איזה
שולחנות אני מכין. כל הבנות בשכונה שלי מתות להשכיב אותי על כל
השולחנות שלי, חלק אפילו הצליחו...
כולן חוץ מפטימה.
פטימה היא האישה הכי סבבה בעולם, איזה חזה יש לה, וואללה ורי
ורי אכבר, השרמוטה אפילו לא הסתכלה לכיוון שלי, תמיד חשבתי
שהיא לסבית.

יום אחד בא אלי בחור חביב, תימני כזה עם זקנקן לבן, אמר לי
קוראים אותו אוסמה. אמר לי: "מחמוד, אחי, אני שמתי לב אתה שם
עין על פטימה, לא שאני מאשים אותך יש לה חזה וואלה אכבר, אבל
אני לא חושב שתשיג אותה ככה איך שאתה היום נגר.
אתה לא יודע שבחורות בימינו לא מחבשות סתם אפגנים בלי מקצוע
מכובד ואם כל הכבוד לשולחנות ה...נחמדים שאתה מכין, זה לא ילך
- אם לא תשדרג לעצמך את המקצוע, בחיים לא תשיג בחורות ברמה של
פטימה, אללה יברך את החזה שלה".

האוסמה הזה נראה לי בחור נחמד, שאלתי אותו מה כדאי לעשות והוא
אמר לי שהוא בדיוק מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שבדיוק
עכשיו בותח קורס טיס ואם אני אהיה טייס, אף אחת ואפילו לא
פטימה לא תעז להגיד לי לא.

התחלתי את הקורס שבוע אחרי זה. אפילו אוסמה בא איתי לקורס, מה
שנקרא לתמוך בי, איזה חבר. וואלה היה סבבה, למדנו קצת פיזיקה,
קצת מתמטיקה, קצת יהדות (וואלה יש שם דברים ממש מעניינים, אמנם
קצת עויינים לערבים, אבל חוץ מזה סבבה) חוץ מזה למדנו להטיס
מטוסים - למרות שהמטוסים שלמדנו עליהם היו קצת שונים ממטוסים
אחרים שראיתי בסרטים - הם היו קטנים, עם ארבעה גלגלים ורק 3
מושבים מאחורה, חשבתי שזה מוזר אבל אוסמה הרגיע אותי ואמר לי
שככה מיצרים היום את המטוסים החדשים.

כשסיימתי את הקורס קיבלתי סיכה של סיום קורס וחזרתי לקבול ואני
אומר לכם, איך שפטימה ראתה אותי עם הסיכה היא התבלצה, עשתה
בכאפייה, הבילה את הכד המים ששמה על הראש שלה. בתאום עושה לי
מחמוד, חמודי מה קורה איתך, לא שומעים אותך, לא רואים אותך מה
אתה עושה היום אחרי הרמאדן ? אני שיחקתי אותה קול, אמרתי לה
שאני עסוק אבל אולי אני אדבר איתה יותר מאוחר. אמרה לי סבבה.
אמרתי לה סבבה. הכל סבבה אחותי.

יצאנו כמה בעמים לבאבים של כריות, עם נרגילות, ערק, וואלה חוץ
מזה שפטימה עדיין לא הסכימה לשכב איתי היה סבבה.
אחרי חצי שנה התחתנו, החלטנו לירח דבש נוסעים לחו"ל, ישר חשבתי
על ארה"ב, וואלה כל הזמן שומע עליהם בחדשות של MTV - שמעתי יש
שם אחלה אומנים: ברינס, בריטני סבירס, סמשינג במבקינס, סאלים
שאיידי, שלפי השם הוא בטח ערבי מגניב כזה.
נשמע סבבה.

הקיצר החלטנו לטוס לארה"ב, משום מה לא היו לשם טיסות ישירות
מאפגניסטאן אירפורט והיינו צריכים לטוס דרך מצריים. חשבנו
אפילו לקפוץ לישראל, הרי זה ממש ליד, אפילו בני דודים שלנו,
לא?
סתם רציתי לראות את כל הדברים המגניבים שלמדתי בשיעורי יהדות.
בכל מקרה מסתבר שזה לא כזה קל להגיע לישראל אם קוראים לך מחמוד
אל-ג'סירה, בטח יש להם משהו נגד תחנת הטלויזיה, כי חוץ מאיזה
בחור חביב עם קול מצחיק שאמר קוראים אותו ברס, אף אחד לא רצה
שאני אכנס.

היינו איזה שבועיים בניו-יורק סיטי. וואלה חוץ מזה שהפטימה
הבתולה הלסבית הזו עדיין לא רצתה לפתוח ת'רגליים היה סבבה,
איזה אחלה ביניינים יש שם, ראינו אפילו משחק הוקי קרח - ניו
יורק ריינג'רס נגד ביטסבורג בנגוינס.
היה סבבה, אבל הרגשנו שמיצינו והחלטנו לטוס ללוס אנג'לס, עיר
המלאכים, רצינו לקפוץ להוליווד, איפה עושים את הסרטים הכי
טובים - "טיסה קטלנית", "טיסה קטלנית 2: הנקמה" והסרט הכי אהוב
עלי: "ביניין בוער"
קנינו כרטיסים, אישררנו טיסה, קמנו 5 שעות יותר מוקדם ונסענו
לשדה תעופה.
בשדה תעופה עצבנו אותי אנשי הבטחון - וואלה איך האמריקנים
האנטישמים האלה בדקו אותי, כאילו אני מחבל או טרוריסט או משהו.
אז מה אם קוראים לי מחמוד, כאילו ג'ורג' זה הרבה יותר טוב. אם
מישהו בשכונה שלי היו קוראים לו ג'ורג', כולם היו מרביצים לו,
אפילו סולימאן הברסי הקמצן.

בכל מקרה, בסוף עלינו על המטוס, קצת אחרי שהמראנו התיישב
לידינו בחור נחמד אמר קוראים אותו עבדול ומסתבר שגם הוא גר
בקאבול, איזה שתי רחובות ממני. וואלה, איזה עולם קטן אני אומר
לכם. הוא גם אמר לי שהוא אחד המדריכים בקורס טייס שלי ושהוא
הולך לעשות לי בוחן בתע, אמרתי לו שלא התכוננתי ואני גם באמצע
חופשה אבל אז פטימה הצמידה את החזה שלה לגוף שלי וחבל"ז, כשהיא
עושה את זה אני מאבד הכרה, לא רציתי לצאת פארש לידה אז
הסכמתי.

וואלה החזה שלה אכבר.

בהתחלה האמריקאים האנטישמיים האלה לא רצו לתת לי להטיס את
המטוס אבל עבדול שיכנע אותם איכשהוא, כנראה שהוא הבטיח לתת
לאחת הדיילות סכין במתנה כי הוא כל הזמן הראה לה אותו והיא
פשוט צרחה בהתלהבות.

הקיצר אחרי כמה דקות של שכנועים נכנסתי לתא-טייס, אבל אני אומר
לכם, הוא היה שונה לחלוטין ממה שלימדו אותנו בקורס, ההגה לא
היה עגול, לא היו דוושות אבל היו מיליוני כפתורים שלא היה לי
מושג מי מהם מפעיל את המזגן ומי מהם מוריד את החלונות
החשמליים, אבל גם המדריך היה לידי וגם פאטימה שהסתכלה עלי
בעיניים של "תעבור את המבחן ואני אתן לך לתקוע את מחמוד הקטן
איפה שרק תרצה", אז התנהגתי קול. הדבר הראשון שעשיתי היה לסדר
את ההגה כי הוא היה קרוב מידי לגוף שלי והדבר הכי חשוב בטיסה
זה שלטייס יהיה נוח.
אז דחפתי קצת את ההגה קדימה והמטוס הענטיקה הזה התחיל לצלול
למטה, ניסיתי לייצב אותו אבל המדריך טיסה שכנראה ראה שאני לא
הכי מסתדר התחיל לגעת לי בהגה והזיז אותו ימינה.

הסתכלתי על כל הכפתורים וחיפשתי על מי מהם כתוב קלאץ', אולי זה
יעזור. פטימה נראתה לי מבוהלת במיוחד והסתכלה עלי במבט של "אם
לא תציל אותי עכשיו ממוות תשכח מזה שאני אשכב איתך בגלגול זה"
ואז היא הסתכלה קדימה ושינתה את המבט שלה שלמבט של "אוי ואבוי,
נראה לי שאנחנו עומדים להתנגש בשני המגדלים האלה שנראים נורא
דומים אחד לשני".
המדריך כל הזמן צעק וואלה אכבר וואלה אכבר, לא הבנתי למה הוא
דיבר על החזה של פטימה.

אני בכלל נמאס לי מהכל, קמתי מהמושב והלכתי לשירותים, ראיתי
שכל הנוסעים צורחים בהיסטריה, כנראה מה זה התלהבו מיכולות
הטיסה המקצועיות שלי, ככה זה עם מעריצים.
נכנסתי לשירותים והדלקתי סיגריה. אני יודע שאסור לעשן במטוס
אבל הייתי צריך משהו שירגיע אותי אחרי הטסט הלא מוצלח שלי.
כשייצאתי מהשירותים כל המטוס היה בתאום מלא באש.
ידעתי שלא הייתי צריך לעשן - אני באמת מרגיש ממש ממש רע שהמטוס
נשרף וכולם נהרגו רק בגלל שאני הייתי חייב סיגריה, אני באמת
מצטער, מה זה לא נעים לי אבל בשיעורי טיסה עישנתי כל הזמן.

הגענו למקום הזה שאתה הולך לשם אחרי שאתה מת, וכל האנשים שם
רצו לתת לעבדול מכות, אני לא יודע מה הם רצו ממנו, היתה לו רק
סכין אחת ולא מספיק בשביל לחלק לכולם.
במהלך החצי שנה הבאה חצי אפגניסטאן באה לבקר אותי , אפילו
סולימאן הברסי הקמצן, איך שמחתי. אחרי חצי שנה ידידי הטוב
משכבר הימים אוסמה הגיע לשם ואז הפסיקו להגיע עוד חברים שלי.
לא יודע למה.
עכשיו כנראה שהמוות עשה את פטימה מה זה חרמנית, כי היא כל הזמן
רוצה לגעת בי, הבעיה שהשריפה במטוס הרסה לה קצת את החזה, עכשיו
היא שטוחה כמו שלד - גועל נפש.
בכל מקרה, אסיים בשיר קינה שכתבתי לאללה - זה הולך ככה:

רק זיון רציתי
אללה הגדול שבשמיים
אולי גם מציצה
וגם ליטוף בשדיים

לא רציתי להתנגש באף ביניין
או 6,000 איש לרצוח
באמת שרק בפטימה היה לי עיניין
רק לגרום לה קצת לצרוח

אבל עכשיו עונשי הגיע
שאפילו ממוות הוא גרוע יותר
כמו שאני הרסתי את התאומים
אתה הרסת "תאומים" מסוג אחר

אבל לא תוכל לשבור אותי
אל רשע, אני לא אוותר
כי אולי אתה אללה אכבר
אבל פטימה היתה "אכבר" יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שלום
אני נוסעת
לא רוצה שתלוו
אותי הלאה
לא שיש לי
אשליות בקשר
ללונדון
לונדון לא מחכה
לי
גם שם אהיה לבד



תרגום חינם
לשירים בעברית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/01 20:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלי ברקובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה