דן סטארס / כשאת בסביבה |
ליבי מחסיר פעימה -
כל פעם שאת בסביבה.
את מדברת איתי -
ואני כבר לא אני:
מסמיק, מבולבל,
לא יודע מה לומר.
עיניי בורחות, נבוכות מעינייך,
אך בראשי -
שפתיי, מיד מוצאות את שפתייך.
את מחייכת -
ואני בעולם אחר:
הזמן בהפסקה,
והדמיון את רוחי מפזר.
מתי כבר אנחת -
איני יודע,
אולי כשתלכי -
אשאר עם עצמי,
ואז אהיה אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|