לרוץ, לדלג מעל החיים,
   להשתיק את הלב בנשימות ונשיפות.

לא להפסיק את קצב הרגליים
   לבל אשמע את גלי החיים הקוראים לי לחזור.
לעבור את כל המרחבים העצומים של החיים,
    בקו אחד ארוך וישר,
לשים פס על החיים.

    כן, העולם שייך לילדות הקטנות,
מדלגות בין השלוליות בזיגזג
    המטרייה מיטלטלת מיד ליד
 מעבירות אושר מרגל לרגל.
   
   מי ילמדני סוד הקצב,
ריצת מרחבים, מצעד החיים,
     איה הילדה הקטנה שלי, שיודעת הסוד ?
ואני רץ,  מביט סביב , רואה הכל,
   לא מוכן לוותר על דפיקות הכאילו לב
במקום ללמוד ממנה את סוד הסימפוניה,

                מקצב החיים.