[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרון פז
/
מעידה אחת קטנה

אני אוהבת לחזור בימי ראשון לבסיס , מוקדם לפני שכל הפעילות
מתחילה ולמצוא פתק מהקמ"ן על השולחן שלי. אנחנו גרים לא רחוק
אחד מהשני , הוא מגיע ברכב ואני בתחבורה ציבורית ומתערבים מי
מגיע ראשון. המפסיד מוצא פתק על השולחן שלו.
אותו שבוע הוא היה בתפקיד בשבת. שמתי את התיק בחדר וניגשתי
אליו למשרד לגינוני נימוס הרגילים. הייתה לו הבעת פנים רצינית
שהשתנתה מיד אחרי שסגרתי את הדלת.
הוא קפץ עליי , חיבק ונישק אותי תוך שהוא מנפנף מולי חתיכת
נייר שהתבררה יותר מאוחר , אחרי שהוא נרגע כפק"ש.
"אני עושה פרישה ביום חמישי ואני רוצה שתזמיני את.." , הוא
היסס לרגע , "אותו"  , השלים את המשפט בנימה כבדה במקצת.
"אותו" היה החבר שלי לשעבר, הם הכירו דרכי והפכו להיות חברים
טובים אבל אחרי שנפרדנו, לפני כשנה דברים השתנו. הוא השתנה.
הוא ניתק קשר איתי ועם כל מי שהיה קשור אליי.
יום אחד הוא פשוט הופיע בדלת הבית שלי , זה היה מוזר לראות
אותו שוב , להיות בקשר אבל התרגלנו. הוא היה מספר לי על בנות
שהיה יוצא איתן , על זה שהוא לא מצליח למצוא מישהי מתאימה והוא
עדיין מחפש , אבל אני חושבת שעוד לא ממש עבר לו ממני , למרות
שהוא חוזר ואומר , "את יודעת שאני אוהב אותך , אבל אחרת".
יום חמישי הגיע וגם הוא היה שם במסיבה של הקמ"ן. הייתה כמות
אדירה של אלכוהול חופשי ולא הייתי רגילה לשתות כמוהו. החלטתי
לקיים הבטחה רבת ימים לחבר שלי לשעבר ולהשתכר ביחד.
בבוקר למחרת מצאתי את עצמי שרועה על חוף ים הרחק מהבית , שוכבת
ליד החבר שלי לשעבר ללא בגדים, עם כאב ראש ורק ניחוש של מה קרה
אתמול בלילה. הרגשתי את ידו הגדולה והרכה מלטפת אותי בעדינות.

אף פעם לא ממש אהבתי נשיקות בוקר וזו הייתה קצרה במיוחד. לא
יכולתי לסבול את ריח הסיגריות שהיה לו מהפה. הוא חזר לעשן אחרי
שנפרדנו.
"אני באמת אוהב אותך" , אמר והתיישב כשהוא מפנה אליי את גבו
בזמן שהתלבשתי.
הנסיעה הביתה הייתה ארוכה ומלווה בשתיקה מעיקה , כזו שאם מישהו
היה אומר את המילים הנכונות אולי היום היינו ביחד. נפרדנו על
יד האוטובוס ולא ראיתי אותו יותר.
כמה חודשים אחר כך מישהו סיפר לי שהוא התאבד . לא האמנתי לו עד
שאחרי מספר ימים קיבלתי ממנו מכתב בדואר רגיל לגמרי שמסביר
למה.
הוא כתב שהוא אוהב אותי ושהוא חולה.
"אני לא יודע ממי ומתי נדבקתי אבל אני לא יכול לחיות במחשבה
שאולי הדבקתי אותך".
נשכבתי במיטה וחשבתי עליו , חשבתי עלינו אחרי הפעם הראשונה.
הוא הניח את ידו על הבטן שלי וחיכה להרגיש אותו בועט. הרגשתי
בעיטה וחיוך עלה על פניי.
לא נדבקתי ממנו , אם רק לא הייתי מבטיחה לקרוא לו אלכס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תרגילי
נשימה!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/01 22:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון פז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה