רודני הוא טיפוס ידוע בחברה. שקט כמו דג מת, אבל ידוע. רודני
כבר חצה את כל אפריקה. ולא כדרכם של מטיילים מן השגרה, רודני
עשה את הטריפ שלו על לנד-רובר ישנה שבנה בעצמו. הוא טס
לקייפטאון עיר מולדתו כשתרמיל על כתפו וזהו. השיג שלד של
לנד-רובר במאה דולר, ובנה בעמל חלק אחר חלק.כפיניש ליצירה
מושלמת, צייר את מפת אפריקה והמסלול שבחר על הג'יפ והתחיל חורש
את דרכי העפר המשובשות לאורכה של יבשת אפריקה האגדית . למרות
היותו בעל אזרחות ישראלית טריה, סודן לא הרתיעה אותו . מצוייד
בזהותו הדרום-אפריקנית חצה את גבול סודן העוינת במינוריות
מוחלטת, עלה על רפסודה במפרץ סואץ וסיים את המסע פה בארץ ישראל
, כשהוא נוהג לעכו   בלנד-רובר מצויירת שמות ונקודות ציון
ממסעו הארוך .בנקודה שציינה את ארץ ישראל כתב באותיות עבריות
מאירות עיניים "עולה חדש".
העובדה שההגה היה בצד הימני לא הפריעה לרודני ,שכן רודני הוא
טיפוס ידוע בחברה, ולמרות היותו שקט כמו אבן מדברית, הוא ידע
לתפוש את הקשרים הנכונים לצייד את הלנד-רובר ההיסטורי שלו
ברשיון זמני, ובטסט .

מיום שהגיע לעכו ,  רודני מחפש את האדמה. כבר שבועות הוא לא
שקט ,גם העובדה שנרשם למכללה ללימוד אדריכלות נוף לא עציבה את
רוחו הסוערת של רודני . את האדמה הוא עדיין לא מצא. אחרי שלוש
שנות לימודים רודני כבר ידע את כל שמות העצים והפרחים כולל
פרחי בר ופיתוחי פרחים גנטיים. רודני החליט להתמסר מעתה לאדמה
, הוא פנה למשרד החקלאות והציע את עצמו כמתנדב, לא ברמה ארצית
אבל הוא עבד ברמה המקומית . משרד החקלאות בעכו מצוי במבנה עתיק
מתקופת המנדט. וכך גם נראתה הגינה. רודני קיבל מחסן ובו שמר את
כל אוצרותיו מחרשות ישנות, שעונים משונים
פרחים מוזרים ,פקעות ובצלים . כשפתחת את דלתו החורקת של המחסן,
מיד עלה באפך הריח שכולם מדברים עליו ,הריח של מלח הארץ. וזה
מן מלח כזה עם ריח, ורודני למרות שהיה נצרך להתקלח פעמיים ביום
מעבודת האדמה   היה מפיץ מן הריח הזה בכמויות.

ובכל זאת רודני לא מצא את האדמה. מטבעם של מלחים שממיסים
חומרים , ובמיוחד חומרים מן החי , ובטח שחומרים רכים כמו נפש
ורוח.  

עם סיום הלימודים החליט רודני, כי הוא יוצא לכפר לבנות לו
חווה. בגדול, זה מצליח. ככה אמר לעצמו. רודני קנה לעצמו חמישים
ראש צאן משובח חלקת אדמה בכפר באדמות הכבושות , וכך היה יוצא
לרעות את הצאן לבדו . ימים ארוכים לא חזר לכפר ונראה היה כי
הבחור מצא את עצמו . זקנו גדל פרא . הוא חדל מלדאוג למראהו
החיצוני רודני תמיד אמר כשהצקת לו בעניין, כי לאדמה לא אכפת מה
תלבש
העיקר שלא יהיה סינתטי.  
שמם הטוב של גבינות העיזים של רודני יצאו מעבר לגבולות הכפר
והחווה שימשה כמוקד עליה לרגל לחובבי הז'נאר. רודני התפרנס
בכבוד.
רודני מעולם לא חיפש אשה, הם באו אליו לבד והוא דחה אותן
בנימוס באמתלות ותירוצים שונים ,כגון: אני עוד לא מוכן, עוד לא
בניתי את עצמי .. ,אבל בשיחות גברים צפופות הוא היה נוהג לומר
: לאדמה לא אכפת מי תהיה לידך כי בסוף גם אתה וגם אישתך דורכים
עליה. ובמשפט תמוה זה היה מסכם את העניין.

בגיל חמישים , בשנת אלף תשע מאות תשעים ותשע . נמצא רודני מת
שותת דם בין כבשיו ועזיו, מאחר ולא היה נוהג לחזור הביתה ימים
אף אחד לא חיפש אותו. גופתו נתגלתה על ידי רועה צאן ערבי שמצא
את הצאן ללא רועה ותוך כדי גניבת הכבשים הגיע לגופה ודיווח
למשטרה. דו"ח הנתיחה לאחר המוות גילה כי רודני מת כבר לפני
יותר משבוע על גבו היה חרוט בדמו, בשפה הערבית המשפט .

כי מאדמה באת ,ואלינו האדמה תשוב.