[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמיר רזיאל
/
שפת פרות?

מבט סביב. לאט, לאט, בסבלנות אינסופית, בוחן מחדש את הנוף.
נהנה בפעם המי יודע כמה מהטבע והבדידות. שוב, כמו תמיד, נשרה
לה טיפה נוסטלגית ועשתה דרכה במורד גופו, שארית מהגשם של
אתמול.
פרה בודדה התקרבה לה באיטיות, תולשת דשא מהאדמה ולועסת אותו
בשלווה יסודית, כמו שרק פרות יכולות. הוא תהה קצת על השלווה
הזו. קורה לה שהיא מוטרדת מדי פעם?  חושבת על העגל שנלקח ממנה,
או על בן זוגה שהפך מזמן לסטייק על שולחנו של תייר עשיר?
כנראה שלעולם לא ידע. הוא לא יודע לדבר עם פרות. כל מה שהוא
יכול זה לתת להן מחסה כשיורד גשם, לא יותר.
בזה הוא היה ממש טוב, בלתת מחסה. הוא היה יותר טוב מעצי הפרי
והשיחים שמסביב, יותר טוב מהמערות שבואדי ממול. פה, במדרון הזה
שבין הגבעות, הוא היה הטוב ביותר, כבר הרבה הרבה זמן.
מבט למעלה. יש עננים?  מעניין אם ירד גשם היום. צמרמורת קלה של
התרגשות עברה במורד גבו, אולי יוכל לתת מחסה לנווד, למטייל
עייף, מקום להסתתר בו מהסערה. אולי יחזור לרגע קטן אל ימי
גדולתו, אפילו אם זו רק פרה בודדה, או שתיים.
רעם מתגלגל וחובט באופק. מבט מהיר דרומה מגלה סערה מתקרבת. ברק
מאיר את העננים לרגע ונעלם לו. ניסיון של שנים אומר לו שזאת
הולכת להיות אחת גדולה, מטורפת, ישירות מבית המשוגעים של
הסערות בשמיים. הן בורחות להן מדי פעם, בעיקר בזמן המונסונים,
ומשתוללות בכל העמק עד שהן מתעייפות ותופסים אותן. מעיל
משוגעים, קצת סמי הרגעה וישר הביתה, לפחות עד הפעם הבאה.
היא תבוא מהדרום לצפון, ישר מול המדרון שלו, ומולו. הולך להיות
נזק רציני, הוא נמצא פה כבר מספיק זמן כדי לדעת מראש. עוד רעם
מתגלגל, הסערה מתקרבת. טיפות ראשונות, גדולות וכבדות, כל אחת
עם מסה, מתחילות לתופף לו על הגג. מקצב ישן וידוע, בן עשרות
שנים. קצב הרעמים מתגבר, כבר לא טורח להסתכל על הברקים, אפשר
להרגיש אותם.  החשמל מהדהד בעצמות הישנות, וגורם לו צמרמורות
מוזרות.
"זהו זה. הנה היא מגיעה. שנים רעדתי לקראתה, ידעתי שתגיע
מתישהו, תמיד ידעתי. עכשיו צריך להתכונן, נשאר רק להגיד שלום
אחרון לכולם. מחר אני כבר אהיה שלד. הגג ילך, ומה אני בלי גג?
בטח שלא בית, אפילו לא בקתה. סתם חורבה ישנה, אולי עם קצת אופי
אבל בלי שימוש. מקום למטיילים וסוסים לחרבן בו, זה הכל."
איכשהו, גם הידע הזה לא מסוגל לנער אותו מהפסיביות ליותר מכמה
שניות. עומד שם וחושב, מביט אחורה בשנים, מסתכל על המשפחה שלו.
דורות של אנשים שחיו, עבדו ועברו שמחה ועצב במשך עשרות שנים
בין הקירות שלו וסביבם, עד שנמאס להם מהחקלאות ועזבו, עברו
לעיר.
בהתחלה זה היה נורא ממרמר, כי מה יש בעיר?  הבתים כולם אותו
דבר. שלדים אחרי ניתוח פלסטי שאבדו את הרצון לחיות וכל מה שהם
עושים זה לרכל עם השכנים כל היום ומדי פעם להעיף מבט לשמיים.
איך זה משתווה אליו?  הוא אמיתי, חי, עם אישיות וחלומות ובעיקר
הרבה כוח לתת.
להם, זה לא שינה. הם רצו חיים טובים יותר, טלוויזיה ומקרר
וכסף, הרבה כסף.  
את זה הוא לא יכל לתת להם. לא יכל גם לדבר אתם, לשכנע, אולי
יקרה איזה נס, אולי ישנו את דעתם ויישארו.  אולי?
לא הם, הם ארזו את הדברים במזוודות גדולות, ופשוט הלכו. אפילו
לא סגרו את הדלת, כפויי טובה. השאירו אותו פה, על המדרון הירוק
הזה, לבד. רק העצים ואולי פרה מדי פעם, והוא הרי לא מבין פרות,
אף פעם לא הבין. שברו לו את הלב, ובית עם לב שבור לא מחזיק
יותר מדי.
למרות הכל, עדיין מאחל להם רק טוב. מקווה שהסתדרו שם, בעיר.
שהם מאושרים ויש להם  כל מה שרצו. אפילו איזה בית קטן ונחמד.
לא מקנא, באמת. רק שיטפל בהם כמו שצריך.
הזמן שלו הגיע, ויש לו עוד כל כך הרבה לתת, הוא נותן מחסה כל
כך טוב. ומה יהיה על הפרה?  
ברק מפלח עץ פרי שכן.
"מכיר אותו. אבא שתל אותו לפני עשרים שנה בערך. שתל כדי שיהיו
תפוחים טריים בבית. חבל, היו אחלא פרות."          
עוד ברק, מרוקן את המחשבות מעליית הגג, נשימה עמוקה, ומחכה
לסוף, שיגיע כבר.
רעף מתעופף ברוח, ועוד אחד. הרוח מתחזקת ומעיפה אותם אחד אחרי
השני, וקצת מצחיק לו להקריח כל כך מהר.
"עשיתי מה שיכולתי, נתתי כל מה שהיה לתת. מה עוד נשאר?"
עוד נשימה, ועוד אחת. הברק הגורלי מגיע ופוגע ישר בארובה,
מעביר זעזוע רציני ומרסק לו את כל קיר שמאל. הרוח מתחזקת
ומתחזקת והלבנים מתחילות להתפרק.
מהצד השני של הואדי, מסתכלת הפרה. חמה ויבשה בתוך אחת המערות,
חושבת לה מחשבות בשפת פרות.
הוא אף פעם לא הבין את השפה הזו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בראשית ברא
אלוהים את הבמה
החדשה.



הגירסה הלא
מצונזרת של ספר
בראשית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/12/01 13:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיר רזיאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה