[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוסי בלה
/
בומרנג

הסיפור טרגי אך אמיתי
ונמנעתי להביע את דעתי .  

הגיע היום סוף סוף שבו בחייה
שושנה עומדת לאבד את בתוליה .
זה לא עניין שבו הקלה ראש
כי היא לא כל כך צעירה , שוש .
היא תמיד חלמה , את הפריבילגיה הזאת לתת
לנסיך חלומותיה שיחליט אותה לשאת .
שושנה , גבוהה מאוד , בת עשרים ושבע ויותר
הכירה כבר בחורים אך על עיקרון זה לא הייתה מוכנה לוותר .
היום בו מדובר , לא בקלות ולא  מהר הגיע .
ובשורות אלה את סיפורו אני מבקש להשמיע .
למטרת נישואין בלבד שושנה רצתה להכיר איש
ואם זאת לא הייתה כוונתו , את זמנה לו סירבה להקדיש .
ויום אחד התאהבה ביוסי שמילא את דרישותיה :
גבר גבוה , משכיל , יפה תואר ובעיקר מת עליה !
בדמיונה הרב כבר בחרה שמלת כלה ,
עריכת רשימת המוזמנים לא היתה משימה קלה .
אמה , עם דמעות אושר בעניים אותה לחופה מובילה
ובראות את הכלה כל כך יפה , גם החמות דמעה הזילה .
ופתאום נזכרה שבעצם הוריו היא עוד לא מכירה
ואת החסר היא דאגה למלא עד מהרה .
וביום המיועד , בלוויית החתן , לבית הוריו שמה את פעמיה ,
לבושה יפה , מאופרת בטוב טעם , חיוך רחב על פניה .
רגעים מספר לאחר שנכנסה , החווירה , הסתחררה וכמעט מעדה .
כולם רצו לתמוך בה , לעזור לה , מופתעים , מלאים חרדה .
אך מיד התאוששה , ולמרות הפצרות המשפחה להשאר ,
שוש התעקשה , ביקשה מיוסי ללכת וסירבה להעתר .
יוסי המבולבל , בתנועות ובלי מלים את המשפחה הרגיע .
כל הדרך ישבה לידו , מבטה מרוחק , עד אשר הביתה הגיע .
המסכן לא ידע את נפשו , עזבה אותו בלי הסבר ,
התעלמה מהוריה המופתעים , ההמומים , נכנסה חיש מהר לחדר ,
טרקה את הדלת , על המיטה התמוטטה ובבכי מר פרצה .
שעות רבות התייפחה בלי מעצורים עד אשר השינה עליה קפצה .
ביומיים הבאים מחדרה לא יצאה , בלי אוכל , מעט מים שתתה ,
לא רצתה לראות לא  את אמה לא את יוסי ורק על מר גורלה בכתה .
שידוליה ותחנוניה של אמה עזרו לשושנה
לארגן את מחשבותיה , לנסות להבין מה באמת השתנה .
היא החליטה כצעד ראשון לעבודתה לחזור ,
בחברת אנשים ובתעסוקה תמצא מזור .
עם יוסי ניתקה מגע ובתוקף אותו לראות סירבה .
ורק לאמה את סגור ליבה פתחה בגלל הקירבה .
" אימא , " עם דמעות בעניים אמרה , " משגה חמור עשיתי !
את אהבתי ללא מעצורים ליוסי נתתי .
בחור יפה , משכיל , נחמד ומה שאת רוצה .
רק דבר אחד אצלו שכחתי לברר , את המוצא !
התנשקנו והתחבקנו והוא נגע בכל גופי ,
צבע עורו ותכול עיניו דמו אותו ממש לפולני .
וכשביקרתי בבתו , אסון ! קיבל אותי מיד ציבור קולני .
נשים פשוטות , לא מאופקות , בשמלות ארוכות,
בייללות את פני קידמו וחנקו אותי בנשיקות !
ואז התמוטטתי ובמעורפל ראיתי נשים וגברים
מסביבי מתגודדים ובערבית מדברים .
כולם היו עם כסוי ראש והנשים עם מטפחות
אך יוסי הרחיק אותי וגונן עליי לפחות . "
ובגועל הוסיפה : " השולחן עמד ממול
מכוסה בעוגות מסוכרות  , בורקס ומעמול !
לאווירה כזאת לא אסכים ושיפחה לבעלי לא אוכל להיות !
ולמרות אהבתי איליו אנסה בלעדיו לחיות . "
שושנה , אשת עקרונות הייתה , והיא תיתן את בתוליה
רק לגבר הפולני שימצא חן בעיניה .
את אהבתה ליוסי לנצח בליבה נצרה
אך את עקרונותיה שמרה אם כי את שפתיה נשכה .
ממנו נפרדה במכתב ארוך , מפורט וברור
ומכל התחייבות ביקשה לתת לו שחרור .
לאחר זמן מה לאיתנה שוב חזרה
ואחרי בחורים עד מהרה שוב חיזרה .

כעבור שנתיים לשושנה ולאמה התוודעתי
אך את סיפורה ואת עקרונותיה טרם ידעתי .
העלמה שושנה , יפה , תמירה ובנפשה בוגרת ,
רווקה, אך שלא כמו אמה לא נראתה בשל כך מודאגת .
בעבודתי באוניברסיטה , הכרתי בחור בנוי לתלפיות ,
רציני , גבוה ונאה , ממש טרף לשדכניות !
חשבתי על שושנה ובמוחי את דמויותיהם כבר ליכדתי .
גאה ברעיון , דיברתי עם הבחורה אך מהר מאוד התבדתי .
תשובתה היתה מיידית , קשה ולכאורה בלתי מחושבת :
" רק בתנאי שלא יהיה מזרחי ! " ענתה לי קצרות . תשובה מאכזבת
.
נפגעתי עמוקות , אך מייד שמעתי את עצמי מהר אומר :
" אמנם אשכנזי הוא , כי אם היה ספרדי , מעונשך אותו הייתי פוטר
! "
תשובתי , אני מודה , היתה פזיזה ולא פחות בלתי מחושבת
אך לתשובתה זאת היתה היחידה באותו מעמד המתבקשת .
עד מהרה הסיפור נודע ולא דרכי לאמה של שושנה .
היא כעסה מאוד ואף גערה בה כבילדה קטנה .
" אזו התנהגות מבישה זאת , בתי היקרה
גרמת עגמת נפש לכולם , בגלל פזיזות ויוהרה .
בשנייה מחשבה יכולת להבין שהאדם הזה מקור אין סופי
להכרת בחורים אשר בחלקם הגדול בוודאי הנם ללא דופי .
בדרך פשוטה יכולת על הבחור פרטים לדלות
ואף את הבקשה על הסף לדחות מבלי שאת קו מחשבתך לגלות .
ומה את חושבת לך , גבירתי הלא כל כך צעירה
שכל הגברים רואים בך עדיין את האישה המסעירה ?
מספר הגברים בשנתונים שלך הולך ונעשה קטן
מבלי שתועילי בטובך מתוכם למצוא לך חתן ! "
היא לא המתינה להסברים משושנה ההמומה
יצאה את החדר ובבכי מר פרצה על גורלה כאימא .
" שושנה , ביום שילדתי אותך הגשמתי חלום נעורים ,
חלום שרקמתי בימים ולילות של ייסורים .
מפולין הוריי אותי הבריחו , בכספם האחרון ובעזרת קשרים
על מנת להציל אותי מהציפורניים של הנאצים הרשעים .
בחששות רבים העדיפו לשלוח אותי לפלשתינה
מבלי לדעת אם אי - פעם דרכינו שוב תצטלבנה .
את הוריי לא ראיתי יותר . וכך מעולם שהתאכזר לי
הגעתי לעולם שהיה לגמרי זר לי .
בלי שפה ובלי אף אחד נאלצתי לבד להתמודד
בחיים החדשים מבלי שאיש אותי יעודד .
נדדתי מקיבוץ לקיבוץ ולבסוף לצבא
ולא פעם חשבתי שהנה הקץ שלי בא .
בלילות האין סופיים והמסוכנים חלמתי חלום
שאם מהמצב הזה בעזרת האל אני אצא בשלום ,
אקים בית חופשי שבו ילדיי יגדלו
מבלי שלעולם כמוני יסבלו .
במצב המסוכן הזה הגורל הפגישני
עם עלם חן , אשר בתום הקרבות לחופה הובילני .
ומאז , במאמצים עילאיים את ילדינו גידלנו
ואת צרכינו למען צרכיהם ביטלנו .
הזמן עבר מבלי שנרגיש , השתפר המצב
והנה , יום אחד מהצבא לשושנה הגיע צו !
עלמה יפה , צברית, מלח הארץ כפי שכאן מכנים
נוער כמוה . ללימודים באוניברסיטה אנחנו כבר מוכנים . לשושנה
אבל , תכניות אחרות משלה ,
בחורה בוגרת , חופשייה , אחראית ודי בשלה
על מנת להחליט על גורלה . גננת היא בחרה להיות
ומעבר לזה לא היו לה לעת עתה כל תוכניות .
בזמן הזה  , מבלי ששושנה את הדעת על כך תיתן
בנינו לה בסיס כלכלי ליום בו היא תרצה להתחתן .
אבל מסתבר שלשושנה אופי קשה ומסורבל
אשר בגללו דחתה במחי יד שני בחורים וחבל .
צער וייאוש הם שכרי !אני כבר זקנה ובלה
ולפני מותי רציתי לפחות לראות אותה כלה .
אני כבר לא מעיזה לחשוב לחבק נכד ואולי גם נכדה  .
אבל זה לא הזמן לעזוב את שושנה בכאבה לבדה " .
לאחר סערה זאת , האישה , לוחמת ותיקה
לא תיכנע בקלות לבעיה המעיקה .
" לאדון באוניברסיטה אני אלך ואנסה לדבר ללבו
ואולי הוא יסכים להכיר את הבחור לשושנה , למרות סירובו " .
יום אחד , להפתעתי , בלי הודעה מוקדמת ,
למשרדי הגיעה וביקשה , למורת רוחי המופגנת
להתקבל לשיחה . היא דיברה בהתרגשות , בשטף אדיר ,
שבו המלה סליחה חזרה וחזרה באופן תדיר :
סליחה על החוצפה , סליחה על ההתנהגות ,
סליחה על הפזיזות , סליחה על הגזענות ,
סליחה על כל מה שקרא בין שושנה בתה לביני ,
טעות גדולה היא שהיא רוצה רק בבחור פולני .
היא גוללה את חייה באותה נשימה
ובפירוד עם יוסי רק את שושנה האשימה .
מהסיפור עם יוסי , משושנה , אכזבתי
התעצמה והדבר רק גרם לחזק את דעתי ,
אשר למרות תחנוניה של האימא , לא אסלח לה
ולכן בסירובי נשארתי איתן כסלע .
בשושנה לא התעניינתי וגם אותה לא ראיתי יותר ,
אך את הקורות איתה המשכתי לשמוע מחבר .

כעבור שנתיים חייך לשושנה הגורל שוב
והפולני התורן למאורע חשוב
הפיח בה תקווה מחודשת : תואר שלישי במדעים ,
בן יחיד , גבר יפה , הורים עשירים מופלגים .
סוף סוף אולי היא תהיה מסודרת
ואימא שלה בוודאי תהיה מאושרת .
אבנר , כך שמו , את שושנה אהב ממבט ראשון כמעט
אך היא , למודת ניסיון , את צעדיה כילכלה לאט ,
לכן הסכימה לצאת רק למקומות ציבוריים
והשתדלה לרסן את יחסיהם האינטימיים .
הרבה אהבה הרעיף עליה אבנר ולמרות
מחאותיה הנמרצות כיסה אותה במתנות יקרות .
ערב ערב נפרדו מבלי לספק את תשוקותיהם
וזה כמובן חידד וחידד את יצריהם .
אך לא בשל כך שושנה על עקרונותיה תוותר
וחיכתה לרגע שבו סוף סוף אבנר יישבר .
וביום חורפי , אשר כלב החוצה לא מוציאים בו ,
אבנר , בפינה חשוכה בבית קפה , פתח לה את ליבו :
" יקירתי , אני נכנע , בואי נתחתן אם את רוצה ,
אבל , מהפגישות הנסתרות נפשי קצה  .
אחרי הכל , אני בכנות מאוד אוהב אותך
ומהרגע הראשון , לאישה רציתי לשאת אותך ,
אז הגיע הזמן שאני אדע מה לבך צופן
ואת צעדיי העתידיים אדע לכוון בכל אופן ."
את רוקה היא בלעה מהתרגשות ובחושך הסמיקה  ,
ופתאום , בעוצמה את הפה סתמה לו בנשיקה מלאה תשוקה .
חיבוקים , נשיקות , מבטים באהבה מלאים ,
זאת היתה תגובתה האילמת כי חסרו לה מלים .
בימים הבאים מופתע , אבנר גילה שושנה
מסוייגת פחות, פתוחה יותר ויותר , שונה
ממה שהוא הכיר . מתלהבת יותר , מפנקת ,
פחות מופנמת ובנתיים יותר מחבקת .
תכניות לעתיד משותף היא עשתה למכביר ,
היא דיברה על הוריה ועל אנשים שכלל לא הכיר .
הוא הקשיב והקשיב ואף לא דיבר  . היחסים
בינהם התהדקו עד מאוד והיא עצמה על פסים
נועזים אותם העלתה : וכך את הבלתי נמנע קרה
את חדירתה הראשונה היא חוותה ואת בתוליה הוא קרע !
זה קרה בביתו הפרטי , שם כבעל ואישה
יגורו בעתיד הלא רחוק . לאחר שהתאוששה
עלתה בה המחשבה שהזניחה את עקרונותיה ,
אבל לרגל הרגע , כל דאגה דחתה מעליה .
בהיותה בטוחה שאבנר עומד לשאתה לאישה
מהקדמת המאוחר למוקדם לא חששה .
" אבנר " אמרה , " על הוריך מעט מאוד יודעת אני
הגיע הזמן שגם הם , כאשת בנם יכירוני . "
" בוודאי " הוא אמר סתמית ובנשיקה חתם את השיחה .
ובכל פעם שבקשתה זו עלתה , אותה הוא דחה
תחת אמתלות שונות : חוסר זמן , לאחר השיפוצים ,
נסיעות עסקיות של ההורים וכל מני תירוצים .
שושנה החלה לדאוג שמשהו לא כשורה ,
לחצה על אבנר ואת יחסיהם מהר קיררה .
ככל שעברו הימים שושנה נקרעה בין אהבתה
לדאגתה . אבנר מצדו , לא הביא לידיעתה
את התנגדותם העזה של הוריו לקשר זה .
הוא לא רצה בעיניה להצטייר כנבזה
וכרמאי : הוא שוכב אתה ומבטיח לה נישואין
ומצד שני , בקרב עם הוריו הוא חסר אונים .
" אבנר "  חוזרים ואומרים לו , " את יהודית אנחנו מתמיד
מכירים : בחורה יפה , משכילה , מצב אמיד .
מילדה חמודה צמחה אישה נאה ונבונה ,
תואר שני בכלכלה ולא גננת כמו שושנה !
גם היא בת יחידה ואמורה מהוריה לרשת
מעצמה אדירה וממך בני נדרשת
ראייה לטווח ארוך . אתה , ויהודית עתידים לנהל ,
אם ירצה השם, חברות כלכליות בסדר גודל
בינלאומי. יהודית הוכשרה לכך . ובנוסף
שניכם מבתים עשירים . לכן אני דוחה על הסף
את הרצון לשאת את השמרטפית שלך שוש ,
כי מה היא מבינה בכסף , זה רק יעלה לה לראש ! "
אבנר כעס מאוד על אביו וענה לו כגמולו :
" לך זה כבר קרה , ערכו של בן אדם כמשקלו
בכסף בעיניך ,  אבא ! ישנן עוד יתרונות
שאינן נקנות בממון , אלא בידי אלוהים ניתנות !
מה היחס המזלזל הזה לשושנה אשר אתה טרם ראית !
היא מתפרנסת בכבוד והיא תחזור לאוניברסיטה
אם יהיה צורך ! היא פחות עשירה מיהודית אך לא פחותה ,
בעיניי היא יותר ערכית ומעל לכל אבא , אני אוהב אותה !
יהודית  , בשבילי היא אחות וכידוע את אחותי לא אשא !
ואצלה , אני בטוח , אהבה גם לא אמצא ! "
אביו , שהרגיש שאת הסאה הוא גדש , החליט לבוא לקראתו ,
ביקש להזמין את שושנה , אך לא הבטיח לשנות את דעתו .
מצב הרוח של שושנה בפגישה היה ירוד
בגלל המריבות הרבות עם אבנר  אשר מצדו היה טרוד
מהתנהגות הוריו . חיוכים מנומסים , לחיצת יד רפוייה ,
רמזים עבים על רצונם , זאת היתה אווירה רווייה
במשפטים מקוטעים , ברגעים ארוכים ושקטים ,
אשר הזכירו את תפילת הקוראן במסגדים .
רק הוריו של אבנר היו נוכחים , מחוייטים וקרים ,
רשמיים וחסרי סבלנות . עוגיות יבשות ומשקאות קלים
היוו את כל הכיבוד . שושנה הבינה שהיא לא רצוייה
בבית הזה . אהבתו של אבנר , מתוך חולשתו , הייתה חצוייה
בין אהובתו לקריירה מזהירה אם רק ישא את יהודית .
הברירה היתה בין דירה בשיכון עובדים לווילה ייחודית
בשכונת יוקרה , הברירה היתה בין סתם להיות שכיר
לבין להיות בעל חברה ומנהלה ולא מעט עשיר .
הברירה בין אהבה ללא עושר לבין עושר ללא אושר !
הפתרון בא לו מכיוון בלתי צפוי : שושנה החליטה ביושר
לנתק את הקשר : למרות ששקלה פנייה משפטית
על הפרת הבטחה ,היא הבינה שבאווירה משפחתית
עויינת , לא תוכל לחיות : אבנר תמיד יזכיר לה
שבגללה הפסיד משפחה , ירושה וזה כמו קללה
שנפלה עליו ולכן חייהם לא יהיו מאושרים
וחבל יהיה להתחיל חיי זוגיות שנידונו להיות קצרים .
כך שושנה הפסידה את בתוליה לגבר פולני
אשר גם זנח אותה .

                           אודותיה לא שמעתי אני
הרבה זמן לאחר טרגדיה זו . עברו שנים מספר
עד שנודע לי איך הסיפור של שושנה נגמר .
שושנה עזבה את הכל ונסעה לארצות הברית ,
לאחר התאקלמות קצרה החלה ללמד עברית .
משנה מקום משנה מזל הפתגם אומר
ואכן עד מהרה הכירה יהודי אשר את המצוות שומר .
הפעם בלי תנאים ובלי ניתוחים נישאה לו חיש
ובזה אחר זה שני ילדים ילדה לאיש .
אך גם בניכר גורלה של שושנה נתגלה כאכזר
והצברית שבה הרגישה באמריקה כנטע זר .
את ההתנהגות הגלותית של בעלה לא יכלה לפרש
ולבסוף , חילוקי הדעות הביאו אותה להתגרש .
                           

                                                     
18/07  -  30/08/1999







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאותגר!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/01 23:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי בלה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה