[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סופר סתם
/
אבק שריפה.

שבוע ימים.
שבוע שלם של עשרות ניסיונות לשכוח את המראות.
ושום דבר לא עוזר.
כל נשימה שנשם העלתה באפיו את הריח.
והריח החזיר אותו לשם.
והוא ניסה הכל, הוא הלך בשדה פורח, הוא טיפס על הר גבוה, הוא
נכנס למטבחים של מסעדות יוקרה, הוא קבר את אפו בשערה של אהובתו
- וכלום.
תמיד אותו ריח.
ריח של מוות.
ריח של אבק שריפה ודם.
אבק שריפה משלח קונוסים של עופרת לתוך נערים, אבק שריפה מרסק
בני אדם לחתיכות.
ודם.
דם של צד אחד, דם של צד שני - הכל באותו צבע, שני נהרות נמהלים
אחד בתוך השני ונספגים לתוך האדמה האדישה הזאת.
לאדמה לא אכפת.
כמו אישה היא לא בהכרח יודעת שכל המלחמה הזאת היא סביבה, וגם
אם תדע, אין לכך חשיבות.
כל אם מתעצבנת כשילדיה רבים - ואנחנו עושים את זה מאז ומתמיד.
אם היא לא תמות מהרעל שהכנסנו לתוכה, היא תמות מצער.
אבל עכשיו היא עוד חיה, נאחזת בעיקשות, כבר לא אכפת לה, נשים
הן סלחניות, יסלחו על הכל - אבל עד גבול מסוים.
לא כמו האישה שלו, שעזבה אותו כי הוא לא אותו בנאדם, כי הוא
נהיה עצבני וכעוס.
כלבה!
מה קרה לקצת נאמנות?
שתלך! הוא נלחם כתף אל כתף עם אנשים זרים לחלוטין רק בגלל
נאמנות לציור על בד מתנפנף ברוח.
הוא לא יסכים לחיות עם אישה שאין בה טיפת נאמנות.

אז היא הלכה, והוא נותר יושב מול השולחן, ועל השולחן האקדח.
האקדח מביט בו והוא מביט באקדח.
שניה לאחר מכן הוא טעם את הברזל המשומן בפיו, ליתר דיוק הוא רק
דמיין את הטעם, הטעם היחיד שהוא הרגיש היה של מוות.
דם ואבק שריפה.
הוא שלף את האקדח מפיו והביט בו בזלזול, הוא לא ימות בעננת אבק
שריפה.
הוא חייך לעצמו.
החיוך נשאר על פניו גם כשהשאיר את האקדח הרחק מאחור וריחף
באוויר מהקומה השישים.
כאשר הגיע לגובה צמרות הברושים התמלא לפתע אפו בריח של אביב
ושל פריחה.
הוא צחק באושר כשאמא אדמה אמצה אותו לחיקה.

אם תמיד תאהב את בניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זקנים חרמנים הם
סתם זקנים
חרמנים.


זקן חרמן


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/01 19:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סופר סתם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה