גבירותיי ורבותיי, מכשפים יקרים, אנחנו שמחים לארח אתכם בערב
מיוחד זה. לכבוד הוא לנו לשאת את דברינו בפניכם. אנחנו בטוחים
שכולכם מכירים אותנו, אך ברצוננו להציג את עצמנו: אנחנו
חלקמקליסטים. חלקכם מכירים אותנו טוב יותר מאחרים - אבל יש לנו
כאן גם פרצופים חדשים.
אתם עושים עבודה נהדרת כולכם. זה לא סוד שאמנות הכישוף איננה
משגשגת בעידן עצוב זה, אבל אנחנו שומרים על הגחלת! יום יבוא,
אנשים טובים, והקסם יחזור לאצבעותינו. יום יבוא ואנחנו - כל
אחד מאתנו שעדיין מאמין - נהיה מכשפים אמיתיים. היום הזה לא
רחוק.
כאן אנחנו נפגשים פעם בשנה חברים, על מנת לקטוף את פרות הידע
שלנו ולחלק אותם בין כולנו. כל אחד מכם לקח על עצמו מחקר בתחום
הכישוף בכנס שעבר. לכולכם תהיה הזדמנות לספר על תוצאות עבודתו,
לשתף אותנו כדי שנחכים ונלמד מדרכיו.
אבל לפני שנתחיל את הערב, אנחנו נאמר כמה מילים על מסטר לוקאס
המנוח. חלקמקליסטים רצח את לוקאס במלותיו העוצמתיות.
נמיית-דומיה התרוצצה בארמון. דבר לא נשמע מלבד ליחוך זנבות
הלפידים על הקירות.
חלקכם עדיין לא שמע, אבל מסטר לוקאס נרצח אמש בלשכתו. אנחנו
מביעים צער ואובדן על מותו של לוקאס. הוא היה מכשף גדול, בקיא
ברזי האמנות כמו בכף ידו. נגלה לכם סוד קטן על לוקאס. אנחנו
מכירים אותו כבר הרבה זמן. לוקאס היה יותר מבוגר ממה שרובכם
חושבים. הוא היה בן ארבע-מאות ועשרים ואחת שנים במותו. הוא חי
את רוב חייו כאדם חולה. מחלתו הייתה חשוכת מרפא. הוא היה דוגמה
ומופת לכולנו בחייו הארוכים.
בידי נמצאת המצנפת הזו - למי היא שייכת?
אף אחד לא מזהה את המצנפת שלו?
גבירותיי ורבותיי מכשפים נכבדים, אנחנו רוצים לנצל מעמד מכובד
זה כדי להזמין את הרוצח לשאת את דברו. עלה בבקשה לבמה. בעל
המצנפת מוזמן לעלות לשאת את דברו, לכפר על עוונו בפומבי.
קהל המכשפים היה לעדר של שועלים ארקטיים כחולים, שבו כל אחד
מוכן למכור את זנב-אמו כדי להציל את פרוותו היקרה.
הרוצח מתבייש. ברשותכם נמשיך את הערב, חלקמקליסטים הזמין את
השועל הראשון (עבדכם הנאמן) לשאת את דבריו: תומאז! בוא הנה!
אתה הראשון. זכות הדיבור לך - עלה לכאן אם אתה פה בכלל.
תורמאז? הזדמנות אחרונה אם אתה פה . . . טוב נעזוב אותו - הבא
בתור: אלקטרון! בוא לשאת את דברך.
מכשף שהזכיר מעט בהופעתו הכללית מומיה עלה לבמה. עיניו היו
דלוקות כמו גחלים לוהטים. הוא פצה את שפתיו הסדוקות והציג את
עצמו כאלקטרון השלישי, בנו של מריוס הגדול שעסק בציד
דרקוני-חשמל כחולים. המומיה סיפר על מחקר שעשה במשך החורף. הוא
השתמש בבדיד ברק עתיק כדי לבדוק את השפעת החשמל על יצורים ועל
חומרים שונים. במהלך אחד הניסויים הוא איבד את שיער ראשו.
בניסוי אחר הוא הצליח להעלים גוש קרח - מה שגרר קריאות נלהבות
ומחיאות כפיים.
חלקמקליסטים זימן את הבא בתור: גמרלין! תגיע לבמה בבקשה לשאת
את דבריך.
גמרלין היה נשר זקן ומרוט, שעטה גלימות ירוקות ומצנפת תואמת.
זקן ארוך או לבן עיטר את גופו. הוא סיפר על הצלחתו המרובה
בהכנעת אויבי ממלכתו על ידי הקטנתם בעיני האבירים שלו. גמרלין
חולל נס בלתי רגיל: במשך ארבעה חדשים הוא לחש באזני ראשי צבאו
מילות בוז בגנות אויביו. לאחר מכן צבאו של גמרלין יצא לקרב.
למחרת דווח לו שהאויב הוכנע בקלות, נסוג לים וטבע. מנהיג צבא
האויב נשבה והובא לפני גמרלין וזה הואיל והביא את גולגולתו
לכנס. העוף הקשיש הציג לראווה גולגולת עכבר קטנה בעלת שיניים
בולטות, מה שהעיד על עצמת הנס - מחיאות כפיים סוערות.
גמרלין אתה באמת כל הכבוד לך! קרא בבקשה לבא בתור.
גמרלין צווח בקולו הרעיל: רג'ה! בוא הנה.  
רג'ה? אני מכיר אותו. הוא חפר טוף שלי, תור הקשיב ביתר-שאת.
אורין צבט אותו ברגל. לא לזוז פיין, אתה מועך אותי. שניהם
הצטופפו בתוך פוחלץ של דוב-חום גדול. הגמד המוצק ניצב בתוך
רגלו הימנית של הדוב, ותור נעמד על כתפיו כשראשו בדיוק בגובה
החזה של החיה האימתנית. הוא חתך פתח זעיר בפרווה שדרכו ניתן
להסתכל החוצה, וראה את ידידו הטוף המכשף רג'ה שנודע במזרח
כרג'ים-אל-ראס.
רג'ה נשא את דבריו במבטא גס ומלא חול-מדבריות מהמזרח. הוא סיפר
על עסקה שעשה עם עפרית  צעיר וחסר ניסיון (בן אלפיים שנה
בלבד). במסגרת העסקה רג'ה מצא לדג'ין חרב עתיקה שהייתה שייכת
לאדונו הקודם (הוא התגעגע) ובתמורה קיבל שלוש משאלות. משאלתו
הראשונה הייתה לעוף כמו העיט במדבר. העפרית עשה לו סיבוב לילי
בשמי הצפון. המשאלה השנייה הייתה ספינת-מסע מהירה, והשלישית
הייתה אישה יפה. רג'ה סיפר בהתלהבות עסיסית על התעלסות
אביבית.

תורטורה אתה מוכן לרדת לי מהגב?
הפיין התענג על הכאב של ידידו עוד חמישה רגעים. מתחילת המסע
שלו למערב הוא חלם על הרגע הזה, שבו הוא ירכב על קרבנו כפי
שפרש רוכב על סוסו. בין אנשי מסדר הכאב - מעמד זה נחשב לאחד
הגבוהים ביותר, כמעט כמו עינוי מים סיני. הפיין הותיק ניזון
מהשליטה הסמויה שהייתה לו על קרבנו, שאותו הוא החל להעריך
ולחבב. מתחת לאפו התפשט חיוך משונה, אותו חיוך שניתן למצוא
לעיתים על פניו של דון-ז'ואן חסר בושה, שנתקל בטעות כביכול
בנערה צעירה.
וודאי שאני יכול לרדת. למה לא ביקשת קודם?

הבאה בתור: אלתמינלה! רג'ה צעק.
אלתמינלה הייתה גבירה-נאותה עם אדרת-שינוי-צורה. היא העידה על
ניסיונותיה החוזרים ונשנים להפעיל את כדור הבדולח שלה. היא
סיפרה שלאחר כך וכך ניסיונות היא הבחינה בהתערפלות בתוך הכדור.
לאחר מכן הופיעה בו דמותה של אמה המנוחה שגילתה לה את מקום
קבורתו של סקרמוש הדרקון הנורא אשר מת בקרב לפני כחמישים שנה.

אגב, עד כמה שידוע לי אמה המנוחה לא האמינה בדרקונים כלל.
המכשפה זימנה בהתלהבות את הבא בתור: דיו-לאנג-לי!
הסיני הקשיש ריחף לבמה בצעדים קלילים. הוא הסיר מעל ראשו
כובע-קש רחב-אפוס, וביצע תעלול ציני עתיק בלשונו: הוא ניסה
לספר על מסעו הארוך ממגדל הבמבוק שלו באיי 'שאקרו-לי' ליבשת
אומרה. בשפתו העילגת הוא הגיע למחוזות בלתי נודעים אפילו לו
עצמו, מקומות שאיש לא חשב שכדאי אפילו להגיע אליהם. הוא סיפר
על נדידתו מזרחה - (כאשר ברור מאליו שהוא הגיע מכיוון מזרח!) -
על גבי דרקון קרח לבן (אלה ידועים בשנאתם העזה למכשפים ציניים
- כמוני למשל). לבסוף הוא העלה את התיאוריה המגוחכת שהעולם הוא
בעצם גלילי, למרות שידוע לכולם הרי שהעולם הוא למעשה שטוח -
לפי מחקרים ותצפיות. גדולי האסטרונומים אישרו זאת. חלקמקליסטים
לחש משהו באזנו של לאנג-לי, וקרא לבא בתור: גרגנטואה !
זה ייגמר מתי שהוא? כמה מכשפים היו כבר?
שלושים, אורין ספר, הנה הבא בתור.
אירפונג וארצ'ר ונמסור והפייסקוס וגמגמל!
זוג מכשפים עלה לבמה. אירפונג נשא את דברו. הוא החזיק את ארצ'ר
שולייתו הרופס במעין שרשרת קצרה עשויה מחומר דמוי משמעת-פלדה.
כל פעם שהלז השפיל את מבטו, המסטר משך בשרשרת ההדוקה וחנק
אותו. זה נראה כמו מופע משעשע של דיבור מהבטן, שבו הפיתום
מרכין את ראשו לפעמים ומדובב את בובתו הפטפטנית. מדי פעם הוא
צריך לבדוק שהבובה מסתדרת, ובוחן אותה במבט מקצועי, שניתן
לאבחן אותו כשנאה צרופה בטעות.
בסוף המופע המשעשע אירפונג הזמין את הבא בתור: סניור טרורו!
אורין הזדחל החוצה דרך פתח באחוריי הדוב הגדול. על פי הצעתו של
גולדור - אורין זכר - עליו היה לעלות לבמה אחרי המכשף שמתקרא
סניור טרורו!
סניור טרורו! סניור טרורו! תגיע לבמה!
סניור טרורו! למרות שגופו הגשמי לא נכח בארמון - שמו הטיל אימה
צרופה על עמיתיו המכשפים כך שאיש לא העז לעלות במקומו, כולל
שלושת אלה שחיכו בתור לפניו.
קולו הרועם של חלקמקליסטים התריע בפעם השלישית והאחרונה,
טרורו! מי הבא אחריו? גולדור! גולדור תעלה לבמה!
אורין פילס את דרכו לבמה דרך עשרות המכשפים הגבוהים. ברגע
האחרון לפני שהכריזו על בואו של הבא בתור הגמד הספיק להגיע.
ענן של דבורי-רכילות פשט בקהל. חלקמקליסטים: מי אתה לכל השדים?

אורין התער מבארא-דור שבמערב, ידיד ותיק מסטר גולדור. התבקשתי
על ידו להודיע בצער רב שהוא לא יוכל להגיע מפאת מחלה קשה. מסטר
מסר לי זה. אורין שלף את בדיד השיתוק שנתן לו גולדור, הוא מבקש
לתת את זה למכשפה טינה.
חלקמקליסטים חייך: טינה? טינה נמצאת? טינה את כאן? כן! הנה את!
בואי תעלי לכאן. את הבאה בתור! קבלי-נא את מנחתו הנאה של עמיתך
ושאי את דבריך בבקשה.
טינה לא הייתה זהה לאחותה הדמיונית אשר נולדה במוחו של מסטר
גולדור הישיש. עיניה לא היו כה קטנות וחזיריות כמו אלה של
אחותה הבדויה, ואף אפה לא היה כמו תפוח-אדמה. שיניה היו במצב
שפיר, לעומת הניבים השחורים של אחותה הבדיונית המרשעת. ואפילו
הצלקת המוגלתית שקיבלה הטינה המדומה מחזיר-בר חולה צהבת לא
הייתה בולטת לעין. הגמד הפקיד בידיה את החפץ המקולל, ולחש לה
את מילת ההפעלה הקטלנית.
חלקמקליסטים נתן לטינה את הבמה וניגש לשוחח בפרטיות עם
קאזימיר. מיד אחר-כך השדון המשגיח הופיע כבדרך-קסם לצדו של
הגמד והחל לתחקר אותו: האם נשלחת לכאן על-ידי גולדור?
כן.
האם סיימת את עיסוקיך כאן?
כן.
מצוין. בוא, אלווה אותך החוצה.
לא. אורין מחכה עד הסוף.
מי הכניס אותך לארמון?
שומר.
איפה שאר ידידיך, פה או למטה?
נפרדנו.
כמובן. תהנה מהכיבוד אורין. השדון חייך בנימוס מפוברק וטס
למעלית.
תור הופיע לצדו של אורין ברגע שקאז נעלם. מה הוא רצה?
קאז יודע. בוא נסתלק מפה! רד תקרא למורגן וקסנדרה. להישאר
במחבוא. אורין לרדת אחרי פיין.

קוראים יקרים, נפל בחלקכם כבוד מיוחד במינו היום. פתח הצצה
לכנס של ליגת המכשפים המדומים של עולמי ההזוי. מיוחד במינו! אל
נא תפספסו את ההזדמנות לטאות. אני יודע שכל חייכם ועוד קודם
לכן, הייתם קופים עצלים, רודפי בצע ותענוגות. גם אני כזה. אני
מכיר אתכם, קוראים מדומים. מציצים מעל לגדר הצנזורה ישר לתוך
החיים הפרטים של בריות אחרות. מצפים שיום אחד משהו יקרה, מישהו
יבוא ויעשה משהו חשוב ואז תחליטו לפעול. אל תכחישו נבלות! אני
מכיר אתכם טוב. טוב מאוד.
אני לא מדבר לחבורת הבלפנים שקוראים לעצמם מכשפים. לא, לא.
אליכם אני מדבר בהמות. תיירים בנהר-הזמן הארוך: רק באנו
להסתכל. . . לא לעשות שום דבר מיוחד, אנחנו בחופשה. אתם לא
בחופשה קוראים מנוולים שלי. החיים עוד מעט נגמרים, ומה כבר
קרה? משפחה טובה, בית מפואר, עבודה מעניינת, שניים-שלושה
תחביבים כמו קריאה וזיון מהצד. זה לא זה לטאות. אז מה זה זה?
אתם שואלים. כל הזמן שואלים מה זה זה? אין זה זה. ואפילו אם יש
זה זה, אז מה זה זה שווה בעוד מאתיים שנה? עוד אלפיים שנה? עוד
חמישים מיליון? נהר הזמן לא נגמר לעולם זה זה.
אז מה לעשות? אתם שואלים? מצאתם לכם את מי לשאול. . . את תומאס
בלנקו, המכשף הגדול מכולם, אמן האשליה, יבואן משקאות חריפים
בעידן היובש. אל תשאלו מחירים - זה יעלה לכם. זה יעלה לכם הרבה
מאוד.
רק תמשיכו להציץ עורבים אפורים שכמותכם, הביטו וראו מה קורה
לזה שאינו משלם לי בזמן.

הידד תומאז! חלקמקליסטים צעק. הוא ניסה להתגבר על נמרי-השמחה
שהשתלטו על הארמון בבריוניות: מי ייתן ונבואת הפגיון תתגשם.
תשומת לבכם בבקשה. מהמכשפים הנותרים שעוד לא נשאו את דברם יש
מישהו שרוצה לעלות לבמה? אף אחד לא? בריליום לא? טמפור לא?
מרים? טוב מאוד. אם כך נמשיך הלאה בתכנית. לאור הכרזתו של מסטר
תומאז, אנחנו לא נערוך פרויקטים השנה. אז אין צורך לגשת לשולחן
לרשום. השנה נעסוק באמנות הכישוף. לילה טוב לכולכם מכשפים
יקרים ובהצלחה - נתראה כאן בעוד שנה אחת בדיוק. אנא הגיעו
בזמן. תודה.
עיניו החשדניות של המכשף העתיק תרו אחר הקוסם-הרוצח בעל המגבעת
הבוערת - זה שינצל את ההזמנה וירד למטה בחיפזון בלי להיפרד
מעמיתיו ובלי לטעום מהכיבוד. הוא הבחין בגמד שעשה דרכו למסדרון
המוביל לקומת הקרקע: עצרו אותו! עצרו את הגמד!
אורין רץ בכבדות, משתמש בכתפיו כבאיל-ניגוח. הוא הגיע למסדרון
ושעט למטה כקרנף. בכניסה לקומת הקרקע חיכו לו שומר הכניסה
והמכשף קאזימיר. אורין שאג והעיף את השומר, שאז נתקל בחומת הגן
הנמוכה שבמרכז האולם והתעלף. קאז שלף את שני בדידיו השחורים:
עצור או שאני יורה!
אורין נעצר. הוא נעץ את עיניו בלוע הזעיר של הבדיד השחור בידו
של המכשף. לוח השריון שעל חזהו עלה וירד במהירות ושפמו נעוות
כמו רגל של ארנבת פחדנית. הוא הרים את ידו מעל הראש ותפס את
התער.
אל תזוז שכב על הרצפה או ש'ני יורה שים ת'ידיים ש'ך איפה שאני
יוכל לראות אותם עכשיו זוז פול על הרצפה זקן!
מאחורי אורין הופיעו שני שומרים נוספים. הם נסוגו על פי סימן
מאדונם השחור.
תור נע כמו צפע מאחורי השדון-המשגיח: לאט, ובדומיה, על, קצות,
מגפיו, בקושי, נושם. בידו היה פגיון שלוף ומוכן לקרב. הפיין
הטיס את הלהב ונעץ אותו בגבו המופתע של קאז.
השדון פתח את פיו, אך לא מצא מילים להביע את תדהמתו. הוא
הסתובב ונתקל בפרצופו המחייך של הכהן הרשע. בידיו היו עדיין
הבדידים השחורים הטעונים. הם היו מכוונים כעת למרכז גופו של
תור. קאז לחץ על ההדק. פיצוץ רב-עצמה זעזע את הארמון. תור
נפגע. הוא נפל לרצפה.
אורין הסתער על השדון השחור עם גרזנו האימתני. קאז הסתובב ברגע
האחרון ושמע את שאגת הקרב הנוראה של הגמד הזקן כאשר הוא נעץ
בצלעותיו את המניפה של גרזן הקרב שלו. התער חלף דרכו בקלות
ושפמו החד בצבץ מתוך גבו הפגוע של קאזימיר. הוא נפל לרצפה ללא
רוח חיים - עדיין עם בדידי הקסם בידיו.
שני השומרים ניצלו את ההזדמנות ותקפו את אורין בלתי חמוש. הגמד
הזקן צנח לרצפה מהר חטף את אחד הבדידים מידו של המכשף המת
הכניס את אצבעו העבה לשמורת-ההדק כיוון אל אחד השומרים ולחץ.
התוצאה הייתה פיצוץ אדיר והשומר נפגע בחזה. הוא הפיל את חרבו
ונחת מת על הרצפה. אורין ירה בשומר השני - גם הוא נפל.
אורין שלף את הגרזן שלו מתוך קאזימיר וניגש לידידו. פיין אתה
חי? מה קורה אתך?
אני לא יודע. . . לא יכול לנשום.
פיין לא מדבר. אורין קרע את החולצה של הפיין וגילה חור במרכז
החזה, זה הדבר הזה. הבדיד של קאז. הוא עשה בך חור.
הפיין חייך בעצב.
לא דואג גונדרק. אורין יקרא מורגן. תחזיק מעמד. מורגן ירפא
אותך.
אני מת. . .
שתוק! אל תדבר! אני הולך לקרוא מורגן - תחזיק את הדבר השחור
הזה. אם מישהו מתקרב אליך תכוון את זה אליו ותלחץ על הדבר הקטן
הזה כאן באמצע. קח, תחזיק מעמד פיין. אתה בסדר. תשען על זה. לא
לעצום עיניים. אורין הניח את גופתו של אחד השומרים כמשענת מתחת
לראשו של תור.

מורגן צא החוצה! מהר! תור נפגע!
הכהן פרץ מתוך חלל סודי בקיר הארמון. מאחוריו הייתה קסנדרה.
בואו איתי - תור נפגע. מורגן אתה חייב לרפא אותו. מהר! הוא
מאבד דם.
שלושתם הגיעו לזירת הקרב. תור שכב על הרצפה מעולף. לידו היה
מונח הבדיד השחור של קאזימיר. דם כיסה את בטנו ואת בגדיו, מה
זה בשם אלוהים!? מי עשה לו את זה? כבר הוצאת את החץ אורין?
לא חץ. זה עשה חור, הבדיד של קאז. שמעתם את הפיצוצים? זה.
לא יתכן! רואים בבירור שירו עליו משהו - איזה קליע או משהו
כזה.
זה כמו קליע.
מוזר. אני צריך מקום שקט כדי לרפא אותו, בוא אורין---
לא! לא להזיז אותו. הוא גוסס. אתה חייב לרפא אותו עכשיו.
קסנדרה ואני נגן עליכם. אתה יכול להתחיל להתפלל. קסנדרה ילדתי
- קחי את הבדיד השחור הזה. את רואה כאן, זהו בדיוק כאן. את
מכוונת למישהו, לוחצת כאן - ואז בום! והוא מת.
לא צריכה את הקשקושים האלה. אני יכולה להגן על עצמי. הלוחמת
שלפה את חרבותיה.
הגמד לקח את שני הבדידים ואחז אותם בידיו, ממתין למי שלא יבוא.

מורגן החל לרפא את תור. בידיו בערה אש כחולה והלהבות ליחכו את
הפצע העמוק וחיטאו אותו. תור נשם. הוא פקח את עיניו וחייך, גוט
מורגן. . . אני חי. אני יכול לנשום!
ששש. . . שכב בשקט. תירגע. אני צריך לבדוק אותך. לוודא שהכל
בסדר. . .
הכל בסדר מורגן. אני בריא. תעזור לי לקום ובוא נסתלק מפה. איפה
אורין וקסנדרה?
אנחנו כאן. בואו נזוז.