New Stage - Go To Main Page


ניפגש במקדש האמת מחר בבוקר אחרי הזריחה.
הכוהנים הגיעו לעץ הסקויה הענק אשר בו התגורר המכשף הלא-נורא
מסטר גולדור בשעת ערב מאוחרת. כפי שבוודאי זכור לך מפרקים
קודמים, גולדור ניחן ביכולת קסומה דומה לזו שיש לסבתא ממוצעת.
לפני דמותו הכפופה פסע צל-מוניטין חיוור של צייד-דרקונים
בדימוס.
ערף טוף, הרר גולטור. מי ייתן ויהיו חייך כנהר הלימון: ארוכים
ומלאי-טעם. קבל נא את ברכות המסדר התשיעי של הכאף.
---וגם את ברכות מסדר השלום והצדק. שא ברכה על ראשך, קוסם יקר,
מורגן ליטף את ראשו הסב של המכשף. הוא הופתע לגלות שתור
וגולדור מכירים, אבל יחס את זה לזיכרונו המפוקפק של המארח.
היכנסו-נא, ידידי הצעירים. בורסי - תארגן להם משהו לאכול.
גולדור הושיב את שני הכוהנים בפינת הישיבה ליד האח. במה אוכל
לסייע לכם ידידיי? המגילה? איזו מגילה? אה-כן! מה זאת אומרת אם
התקדמתי? בטח שהתקדמתי. אני אוכל אפילו להראות לכם את ה. . .
זה. . . שמתי אותה בכיס הפנימי. . . אולי בגלימה השנייה - לא,
לא, זה חייב להיות כאן. . . אני זוכר איפה שמתי אותה אתמול
בערב - או אולי שלשום זה היה. . . מוזר מאוד, כנראה השארתי את
המסמך בחדר למעלה. אשלח להביא- - - אין דבר. . . בורסי! זה לא
גמור עדיין, לא. . . עדיין לא, אבל מתקדם יופי. . . לא צריכים
את המגילה? בטוח מורגן? טוב. אם כך. . . מה רציתם, רק לבדוק
שאני לא מתבטל?
מה העניין אם כן? מה שלומי? אני יופי. באמת מרגיש טוב. מעולם
לא הייתי כל-כך זקן ועם זאת בריא כל-כך. מלאכת התרגום מסיחה את
דעתי מקשיי-היום-יום. איך אתם מתקדמים עם המשימה? אני רואה
שכבר יש לכם טבעות. . . עשיתם סיור בארמון! נהדר. כל הכבוד.
אני מקווה שתצליחו. בינינו זו לא משימה הכי קשה. . . פשוט אין
לי אף חבר אמיתי בליגה, מישהו שאפשר לסמוך עליו לחלוטין כמו
שאני סומך עליכם. אתם מבינים את החשיבות של המשימה - כן תור,
אני בטוח שאתה מבין. . . זה מעולה. היא חייבת לקבל את הבדיד -
זה קריטי בשבילי. בזמן הכנס כמובן - לא לפני. אני רוצה שכולם
יראו את המתנה הנדיבה שלי. לא! אני כבר זקן. . . אין לי כוח
לכנסים האלה. מכריחים אותך להישאר עד הסוף. . . וכולם אומרים
שלום לכולם ורוצים להיראות במיטבם. . . אתם מתארים לעצמכם איך
זה הולך. אה! פגשתם את קאזימיר. וגם את לוקאס! שיגעון. והם לא
עשו לכם בעיות? מה אמרתם להם? שלי? מה אתה אומר! והוא קנה את
זה? בעיניים עצומות? איזה מזל. הייתי בטוח שלוקאס יעשה מכם
קציצות. אתם לא מכירים את מסטר לוקאס, הוא טיפוס אמיתי. מה?
הוא מאוד מסוכן, כן. יותר ממה שאתם חושבים. תשמעו, אסור לי
לומר לכם את זה, זה סוד מקצועי, אבל כדאי לכם לדעת שלוקאס נגוע
בליקנטרופיה.
מה?!
הוא אדם-זאף, יה? תור חייך. זה מאוט מעניין. דרך-אגף, אנחנו
מעונינים לדעת איך אתה מתקדם עם המגילה.
מה? שתוק רגע אחד פיין! גולדור - אמרת שלוקאס הוא אדם-זאב?
אלוהים יעזור לי! קסנדרה אצלו עכשיו.
---מה שמורגן הצעיר נתן לך לתרגם . . . זוכר, יה?
אה, כמובן. יש לי אותה כאן איפה שהוא. . . המכשף ניסה לדוג את
המסמך היקר מתוך כיס פנימי בגלימתו הרופפת. הוא החמיץ פנים
כאשר לא מצא אותה, ועבר לצד החיצוני של הבגד. לא היה שום זכר
למגילה.
עזבו רגע אחד ת'מגילה העלובה הזאת - יש לנו כאן מקרה חירום!
תור - אני חייב ללכת להציל אותה! בוא איתי. בוא נזוז לפני
שיהיה מאוחר מדי.
מורגן ידידי, זה כפר מאוחר מדי.
שטויות! עוד אפשר להציל אותה. הלילה רק התחיל.
כן, אפל הקסנדרה כפר אצלו מהערף, יה? אנחנו הלכנו חצי לילה
להגיע לפה. אם נחזור עכשיף - נגיע לפנות בוקר. זה יהיה מאוחר
מדי, יה?
אז מה? אתה רוצה להישאר כאן? לא לעשות כלום?
זה מאוחר מדי ללכת לשם, אפל אולי יש משהו שאפשר לעשות. . .
לחייך ולהתפלל?
יה.
תורטורה - תמחק את החיוך התמים הזה שלך. אני ממהר.
אין לך מה למהר, ידידי הצעיר, אפשר לתקשר - יה?
מה זאת אומרת לתקשר?
אתה לא יודע לתקשר מורגן? איש-דת במעמד שלך. באמת.
למה אתה מתכוון?
לזמן שד ולחקור אותו, יה?
השתגעת לגמרי?
לא דיברת אף פעם עם שד?
לא.
תזדיין בספלנות. זה יכול לקחת קצת זמן. יש לך איזשהו חיפץ אישי
או שערה של האישה קסנדרה? רצוי משהו יקר ערך, יה?
תן לי לבדוק. . . אני חושש שלא.
אתה יודע את שמה המלא או האמיתי?
קסנדרה. . . אני חושב.
ושם אביה?
אין לי מושג.
אם-כך מורגן, אנחנו נאלץ להקריב קרבן ולקוות שקסנדרה הוא שמה
האמיתי.
איזה קרבן?
מה שהוא יפקש, יה?
מי?
שד. גולטור - תשיג לי בפקשה קטורת ובקבוק מים, יה? מורגן -
תכין את הפטיש שלך.
אתה הולך להקריב את עושה-השלום?
ניין! אפל תכין אותו בכל מקרה, יה? כשאתה מתקשר עם שד - אתה לא
יכול להיות זהיר מדי.

קסנדרה יקירתי, כמה טוב שבאת. את פשוט מקסימה הערב, קורנת ממש.

תודה רבה אדוני. יש לך מגדל מרשים מאוד.
אין לך מושג כמה, המכשף צחקק. אני מוכרח להתוודות קסנדרה.
הסיבה העיקרית שהזמנתי אותך לכאן הערב היא מאוד אגואיסטית. לא
ראיתי עיניים ירוקות כמו שלך במשך שנים רבות, ואני פשוט לא
מסוגל להפסיק להביט בהן. אם יורשה לי, הייתי רוצה רק לשקוע
במבטך כל הלילה.
והסיבה השנייה?
רציתי לדבר אתך קצת על עתידך בליגה. הבנתי שמסטר גולדור מדריך
אותך, נכון?
כן.
ובאיזה תחום את מתמחה? לא קלטתי.
אני רק מתלמדת.
אני מבין. אם כך - באיזה תחום היית רוצה להתמחות יקירתי?
עוד לא החלטתי.
אבל בוודאי יש לך כיוון כלשהו. . .
חשבתי קצת בכיוון של זימון.
לא-לא יקירתי - זה ממש לא את. את וזימון לא נראה לי הולך ביחד.
את - נראה לי שיותר מתאים לך משהו כמו הקסמת-איש. מה את אומרת?

חשבתי על זה.
את רוצה להתמחות בתחום-הלחשים הזה?
זה נשמע לי די טוב.
אני מבין (שאין לך מושג קלוש על מה אני מדבר). מה את רוצה באמת
קסנדרה?
למה אתה מתכוון?
אחרי-הצהרים ידעת למה הזמנתי אותך?
לא . . .
אז למה לא שאלת? למה הגעת לכאן בכלל? מה את מחפשת? מי שלח
אותך?
גולדור.
למה הוא שלח אותך?
זה חלק מההתמחות.
איזה התמחות? אמרת לי שאת רק מתלמדת.
כן. . . זאת אומרת חלק מהלימוד בכלל, אתה מבין?
האמת שלא. לוקאס נשען קדימה מעל השולחן - קרוב אליה. לא נראה
לי שגולדור שלח אותך. מאיפה את במקור?
מכפר קטן בדרום - בפלורידה.
ובת כמה את, חמודה שלי?
עשרים ושש.
אז מה בחורה צעירה ויפה כמוך מפלורידה מסתובבת עם גמד ושני
מכשפים בעיר החדשה?
אנחנו חברים טובים.
אהה. . . כמה זמן אתם מכירים?
אני לא יודעת. . . לא מזמן פגשנו את מורגן ותור, אבל בעקרון
אורין ואני חברים ממש ותיקים.
כן באמת? את מפלורידה במקור ואת מכירה את אורין הרבה זמן ויש
לך הליכה של לוחמת - היית לוחמת לפני שעברת לכישוף?
כן. . .
ואורין הזה - הוא מצביא מפורסם?
כן. . .
ומורגן - הוא איש דת במקור? לפני שעבר לכישוף, נכון?
אני חושבת שכן.
והטיפוס השחור הזה - איך קראת לו - תור? כן. ותור - מה דעתו על
פאלאדינים?
מה? איזו מן שאלה זאת? אני מאוד מצטערת לוקאס, אני לא מבינה מה
הקשר של כל זה אלי. למה אתה שואל אותי את כל השאלות האלה?
הוא שונא שוטרים נכון?
אני לא יודעת - לא דיברנו על זה אף-פעם. . .
זה אתם, הא?
מה!? על מה אתה מדבר?
הלהב המשונן היה לוחמת מקסימה, שהיטיבה להשתמש בזוג ידיה לדקור
ולערוף ראשים של אנשים לא זהירים.
מה?
זאת את!
מה פתאום. אין לי מושג על מה אתה מדבר לוקאס.
פיסת הקת הרחבה הייתה איש האלוהים כתום הזקן. בפיו ובלשונו
הניע אנשים לעשות כרצונו. חוד הלהב היה מצביא ותיק ומיומן, אשר
גאל מן העולם מאות של נשמות טובות גם ארורות. ידית האחיזה
הייתה דמות מסתורית ואפלה. לא היה דבר האהוב עליו יותר מלהתעלל
בפאלאדין או בשוטר.
לכל הרוחות - זה אתם! את לוחמת מקסימה, הגמד - מצביא ותיק
ומיומן, איש האלוהים כתום-הזקן והטיפוס המוזר הזה - זה פשוט
אתם! לא אמרו לכם אף-פעם? כמה זמן אתם ביחד?
שלושה ימים.
אלוהים יעזור לך ילדתי. מי שלח אתכם? איך נפגשתם?
במקרה. אני חושבת. תשמע - אני חושבת שכדאי שאני אלך עכשיו. אני
לא מרגישה כל-כך טוב.
יש לך מושג מה הולך כאן? אתם הגיבורים מהנבואה - הקדושים. את
הלוחמת מהנבואה!
באמת כדאי שאני אלך לוקאס.
שבי!!! את לא הולכת לשום מקום! מי שלח אותך?
לוקאס השתנק. פרצופו השעיר התעוות והוא קם מכיסאו. הוא התפתל
מכאב, ונפל על הרצפה נאנח. קסנדרה קפצה אחורה והציצה מתחת
לשולחן. היא ראתה אותו שותת דם במרפקים, בכתפיים, בברכיים,
בפה. חליפתו היקרה נקרעה ונשרה ממנו. עורו השעיר צימח פרווה
אפורה סמיכה. עצמותיו נשברו ואוחו בין-רגע. ראשו גדל ונמשך
קדימה. הייתה לו צורה כלבית משהו: פה מוארך, רגלים שריריות
וקצרות, גוף ארוך וצר יחסית. השרירים התכווצו ונמתחו כדי
להתאים למבנה החדש. הוא נהיה זאב.
נהמה חייתית נשמעה מתחת לשולחן, והזאב יצא החוצה לעבר קסנדרה
בזחילה מפחידה על רגליו הקדמיות.
קסנדרה שלפה את חרבותיה הסמויות. הלהבים זרחו כמו לאור כוכבים
קסומים רחוקים. צמאי-דם הם היו.
הזאב התקדם בצעדים מדודים.
עצור במקומך מכשף אומלל, או תקוף ושא בתוצאות. אני קסנדרה
עומדת מולך בביתך בשם צבאות הנסיך ארגון. ראה הוזהרת! הלוחמת
השילה את הגלימות בשלוות נפש. היא ניצבה מול היצור עם הפחד
בליבה.
הזאב נהם.
חרבותיה של קסנדרה צמאו לקרב בקוצר רוח. זו תהיה הפעם הראשונה
שהן טועמות דם-זאב.
הזאב נשען אחורה וזינק על קסנדרה כמו קפיץ רב-עצמה. היא ירדה
על ברך ימין בתנועה חלקה, שמטה את החרב הקצרה והניפה את החרב
הארוכה אל-על בשתי ידיים. הזאב השתפד על הלהב בשאגות של כאב
ונפל על קסנדרה. כפותיו האדירות חפרו בבשרה והלוע נאבק עם ידה
של הלוחמת על ראשה. דם חם נשפך על בטנה, על חזה ועל פניה.
קסנדרה שלפה פגיון ביד שמאל ותקעה אותו שוב ושוב בין הצלעות של
המפלצת הכבדה, שופכת דם כהה לכל עבר. הזאב קרס עליה ומעך אותה
לרצפה כמו אנס חסר-מעצורים. קסנדרה הייתה מקובעת - ללא יכולת
תגובה כמעט: בשם אום לוקאס - רד ממני עכשיו!
היא חילצה רגל אחת ובעטה בבטנו הקשיחה של הזאב כלפי מעלה.
היצור נדחף ממנה והלאה מכוח המכה ונשאר על הרצפה שותת דם.
קסנדרה תפסה מרחק בטחון כדי לנשום ולהתאושש מההתקפה, ואז עטה
עליו במערבולת פלדה קטלנית. היא ריטשה את גופתו הפצועה למאות
חתיכות עד שלא נשאר ממנו אלא שלד מדמם ושבור ושלולית של דם
ופרווה.

כבר כמה ימים אני חושד באותו טיפוס ולקוב. הוא מריח קצת משונה
- כאילו בא ממקום אחר. . . כאילו הוא יודע משהו שרק אני יודע.
. . כאילו הוא רואה משהו שלא רבים רואים. . . מתחקה אחרי כמו
צל מזויף, כמו זנב של כלב מאחורי החתול.
נשים סוף לתופעה המכוערת הזו. האיש פשוט מטריד אותי יומם ולילה
- אותי ואת גיבוריי התמימים. אפילו ברגע זה כאשר אני עוקב אחרי
אורין בסמטאות האפלות של רובע ד-מונד בעיר החדשה, הטיפוס
השלילי הזה בוודאי זוחל אחרי כזיקית. אני הולך לעשות לו תרגיל!
לתפוס אותו עם המכנסים למטה. שימו לב. . .
טוק-טוק-טוק! אורין נקש נמרצות על הדלת הרעועה. היא לא נעולה
בכלל. הוא התבונן סביב. איש לא נראה באזור - גם לא אני - משקיף
מגג הבניין הסמוך, נסתר מעין-כל.
הגמד נכנס. זו הייתה דירה חד-קומת-טיט עלובה להפליא באמצע
שכונה ענייה, שאיננה אלא סמטה רחבה, שבה כולם מכירים רק את
עצמם, אבל יודעים הכל על שכניהם.
הדירה הייתה בנויה משלושה חללים: הסלון העלוב, המטבח המסריח,
חדר השינה הסמלי וחדר אורחים/עבודה. החדר האחרון אינו קיים
באמת, הוא תוספת שלי.
הסלון היה חדר רעוע עם קירות מתפוררים. מדרגה אחת הפרידה בינו
לבין שאר החדרים - כדי ליצור אשליה של בית מפלסים מפואר, או
למעשה כדי לכסות על בור שהתגלה בזמן הבנייה. שולחן נמוך טבע את
חותמו על רצפת העץ המאובקת. כורסה שבורה תפסה את הקיר שמול
הדלת.
המטבח - אורין הציץ לעברו בחלחלה. ריחות של בשר שרוף נראו
באוויר. הדים של פצפוצי שמן צלוי מארוחת הצהרים עדיין נטחו
בקירות.
חדר השינה היה נעול כמו שכנו הבדוי, חדר האורחים. את שני
המנעולים אורין ניפץ באגרוף מכוון היטב.
מבט חטוף אחד בחדר השינה גילה לגמד הזקן מיטה עקומה, שחלשה על
החדר ללא עוררין. עליה היו מצעים לא סדורים וכמה בגדים ישנים.
בארון היו בגדים נוספים.
הלוחם הזקן עבר לחדר האחרון, הרביעי מבין השלושה, חדר האורחים
או בשמו המקצועי: חדר העבודה. היה שם שולחן נגרים כבד, אשר
מתחתיו שתי תיבות עץ חתומות. אורין ואני לא הספקנו לנפץ את
המנעולים, כאשר קול בלתי-מפתיע נשמע ממש מאחורי: מה אתם עושים
פה?
אתה אומר לי? אורין שאל.
אלא מה? אתה אמור להיות פה? לא נראה לי. ולקוב נראה כועס -
זועם בעצם.
אורין. אנחנו כבר נפגשים קודם - בית מרחץ. . . תשמע אדון -
ולקוב, כן? אני לא גנב, ואני מצטער כאן עכשיו בית שלך.
באמת? מה לכל הרוחות אתה עושה בבית שלי!?
לא יודע. רציתי תשובה: למה ולקוב לעקוב אחרינו כמו כלב?
אני? אחריכם? מה קרה לך? איזה שטויות אתה מדבר?
לא לשקר אורין. אורין יודע מתי כלב עוקב. למה עוקב?
אתה רוצה את האמת?
כן.
גם אם זה ישמע לך מופרך לחלוטין?
כן.
טוב אז---
אני מאוד מצטער אדון ולקוב, שכחתי להציג את עצמי: אני המלאך
סוד בן-תאים. בלום פיך מטומטם! אל תעשה משהו שאסור לך לעשות.
שכחת את השבועה שלך?!
אורין נראה מבולבל מאוד. מלאך! אורין זוכר אותך! לפני שישים
שנה. . . במלחמות. חשבתי לא לראות אותך יותר---
חסל אותו אורין! שחוט את ולקוב! הוא רשע. הוא עוקב אחריכם
ומנסה להכשיל את משימותיכם. שחוט אותו!
הגמד ניצת לפעולה כמו גפרור. בעיניו בערה תשוקת-קרב עתיקה.
אורין שחוט אותו עכשיו!
התער נסב בידו כמו קיסם קליל ומסוכן. אורין נעץ את חודו (בין
שתי המניפות היה חוד חנית מלוטש) במרכז גופו של ולקוב - בחזה.
הוא דקר שוב ושוב - קורע צלעות, סרעפת, ריאות - כאילו היו
פיסות נייר פריכות. במכה אחת ניצחת הלוחם הנחית את המניפה החדה
של התער על גרונו של יריבו וחיסל אותו במקום.
המלאך נעלם! התחבאתי בארון למעשה, אבל אורין לא ראה אותי.
מלאך? איפה אתה? זוכר אותי? זולטה אהובתי - השלום לה?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/12/01 12:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומאס בלנקו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה