קשה לשער עד כמה התרגלנו להיות תלויים
                                     בעצם חומרי כלשהו. עד
שמאבדים אותו.


איבדתי
ולא משנה איך או מה.
הזדעזעתי
ממש כמו רעדה האדמה

הכיצד זה
דבר מחוץ, גשמי
צופן בו
כה הרבה עצמי?

העצמי
כה שטחי, רדוד,
עומקו
ארנק אחד אבוד?

תעודה
כרטיס אשראי אולי
וכסף
האלה כל חיי?

האני
בלעדם, אדם אחר
ואותו שהייתי
נמלט, מסתתר?

רכושי,
רוצה להיות אני
מעט קט,
ויאמץ לו גם את שמי

ובאבוד
ונוסף הוא על שונאי
ונלחם
והיה הוא אני, תחתי

לא אתן!
אני הוא אני הוא אני
וכך כל עוד
אני האדון לרצוני

כל עוד
הרוח בגשם שולט
מושל
האני בשלי באמת