חלום


מתחת לשולחן , אקראי אך ממושך , המגע בין רגלינו
הבהיר לי את הסכמתך שבשתיקה  על מה שהולך לקרות ביננו .
כל היושבים בחדר אתנו לא רואים מה שבגלוי מתפתח והולך
ואין הם מפריעים לי להושיט ידיים מתחת לשמלתך .
כמו אוהל , ללא מתרים ויתדות , שמלתך מורמת
מעל רגלייך שאותם בקושי אני רואה . חשיכה לא מוסברת
שוררת בחדר אך לא מונעת ממני לראות שני תלים , שני תאומים
עם אוכף ומדרונותיהם המתונים המסתיימים בשיאים
אדומים ובוערים . כמו במקרה , מושבה של הכורסה עליה את יושבת
יותר ארוך ממשענתה , כך שלמעשה את כמעט שוכבת ,
       ובאפלה השוררת בחדר , אני מפלס את דרכי לגן העדן
אשר לפתחו כמעט הגעתי תוך אכילת הפירות האדומים אשר לעד אין
בשום מקום אחר . הגעתי ! ובפתח צפצוף  ארוך ומחריש אוזניים
בלי הסבר הגיוני ! ושטף אור גדול המאלץ אותי לסגור או יותר
נכון
                                                           
         לפתוח עניים !!
התעוררתי ! לא ! אני חוזר לשם ! זו טעות ! אך ללא רחם השעון
מצלצל
והאור בחדר מאיר את הכל ואין שלחן ואין אף אחד ואין צל !
אני נוטף זיעה ושוכב במיטתי בטיפשות , ולידי אשתי
שעדיין נמה את שנתה בשלווה ואדישה להרגשתי .
אני נאלץ לקום ובצער מתחיל את היום השגרתי ,
כאשר אי-שם בראשי מתרוצץ לו החלום , אך באופן שיטתי
כל הפרטים נמוגים . גן עדן ופתחו בשמיים נשארו
והשביל המוביל  ופירותיו העססיים , בפי , את טעמם השאירו.
חלום רטוב חלמתי
ועוד יותר רטוב התעוררתי !
                                                           
                                              19/06 -
04