יפעת בן-נון / רוח |
לתת לה ללטף
כמו שרק רוח יכולה.
לנשום אותה ולהרגיש
התחלה של קרירות,
מקדמה לגשם
שיבוא.
להרשות לה לחדור
דרך החולצה
את שערי לפרוע
לעטוף אותי בצינה רייחנית
עם ריח פרדסים שעדיין
מלא אבק
וחסר פריחה.
וכמו במיים,
להתנקות איתה
מעמל היום
שהיה, או לא היה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|