|
את ששם מעבר לים, אחרי היער בליבי כמו תער
מצטייר תצלומך ואני מברך על שיש לי אותך ואותי יש לך
לא דברנו שבוע בליבי געגוע לא ראיתיך שנה בליבי עננה
המרחק המפריד אותי קצת מפחיד שאותי תשכחי ויתחיל לי אז בכי אך
אותך רק אזכור מביאה לי את אור את ליבי מעירה
מתרדמת שחורה מזכירה לי את ש- גם אם קשה הכל יעבור
ודבר לא נזכור שארי כמו שאת עם אותו המבט עם אותה הקריצה
בלי אותו החמצה... |
|
|
אוהב, לא אוהב,
אוהב, לא אוהב.
החרציות תמיד
משקרות אותי.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.