עומר פייד / נפש חבר |
ואני סגור, סגור מבפנים.
אין זיק של תקווה, אין ניצוץ של אור
אני מסתגר, בחום ובקור.
שוכח שמות, שוכח פרצופים
את האני האמיתי הם לא מכירים,
אין נפש חיה שניתן עליה לסמוך,
אין נפש חיה שאותי לא תתקוף.
לא מוצא נחמה בבדידות התמידית
אך גם לא מוצא נפש-חבר אמיתית,
הרבה מהומה מתחוללת בחיי
לאף אחד לא אכפת מכאביי.
העולם הזה הוא עיגול שחור,
ואני נופל לתחתית של הבור,
אין נפש שתעזור לי לצאת,
כולם יודעים לקבל אך מה עם לתת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|