היא עומדת שם מולם והם עומדים מולה
היא רואה אותם, הם לא רואים אותה
והיא מתחילה להיעלם, ולאף אחד לא אכפת
והיא שוקעת בבוץ של עצמה והם עדיין לא רואים
ואז היא כבר ריקה, ואז היא כבר לא, והם נזכרים,
איפה היא, הם שואלים, מאוחר מדי הם לא מבינים,
והיא מסתכלת עליהם מבחוץ, חלון המכונית שבור, סדוק,
אפילו לשניים הוא לא חצוי, כמו לא היה חלון
ואז היא מתעוררת, האנשים בחלוקים הלבנים באים
לתת לה את התרופות והיא בסך הכל רוצה - דבק מגע לחלון... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.