ראיתי אותך והאהבתי ממבט ראשון.
היינו יחד במסיבה זה ניראה לי היה יום שישי מזמן.
זה היה יומיים אחרי שניפרדת ממיכל.
או יותר נכון היא ניפרדה ממך. אורית שכנעה אותה לצאת החוצה קצת
למסיבה של עידו שהייתה בת"א בבית שלו.
הוא רק חזר מהצבא אז כולם הלכו לבקר אותו אז הלכנו...
ראיתי שהיא בדיכי עמוק...ואתה גם לא ממש שמח....אבל לא כמוה.
אורית אמרה לה: "הנה החתיך שלך חמודה לכי על זה".
מיכל: "על מה בדיוק"?
אורית:"על עומרי".
מיכל:" אבל רק עכשיו ניפרדנו....
הוא מה זה לא מעניין אותי יותר...והוא גם לא יעניין".
אורית:"יודעת מה את צודקת אם את אומרת ואת כל כך בטוחה שהוא לא
יעניין אותך אז סבבה אבל אני בטוחה שההרגשה הזאת תשתנה מהר
מאוד חמודה".

אחרי רבע שעה ככה ...קלטתי שהוא ניגש אליה התחיל לדבר איתה הוא
ניראה כאילו גם הוא מת לחזור ולא יודע בכלל למה היה כל כך
טיפש....
כן כן ככה זה ניגמר.
ודרך אגב רק שתדעו שזה היה מקרי כל הפרידה....הם בכלל לא
תיכננו להיפרד...אף אחד לא חשב שהם יפרדו הם היו זוג משמיים.

טוב אז לפני שאתם קוראים את ההמשך אם זה לא מעניין אותכם עד
עכשיו זה גם לא יעניין אותכם אחר כך אתם לוקחים סיכון!?
אם כן תמשיכו לקרוא..אם לא אתם יכולים חופשי לעבור ליצירה
הבאה...

החלטתם?! לקרוא? אז סבבה.
אז אחרי שהלכנו לבקשר את עידו בת"א יצאנו קצת לטייל בת"א.
תמיד הייתה למיכל התכונה שמתי שמישהו ניפרד ממנה היא בכונה
רוצה לראות אותו...להיפגש איתו...עם כל הידידים ולהראות לו מה
שהוא בעצם הפסיד.
אז ככה היה יצאנו למועדון בת"א.
היא השתגעה כמו שמעולם לא השתגעה במועדון עם חברות וכולם.
אפילו חברות שלה לא הכירו אותה.
ואז עידו אמר לעומרי: יאלה עומרי תראה מה הפסדת...פצצה לא
נורמלית. אני לא יכול סתם לעמוד פה אני הולך להתחיל משהו
איתה.
עמורי מסתכל על עידו כאילו לא אכפת לו מה זה משנה אם מישהו
יתחיל איתה.
היה ברור על העיניים של עומרי שהוא מקנא שהוא רוצה אותה שהוא
לא יכול בלעדיה.
היה לו המבט של ה...מה עשיתי?! למה אני כל כך טיפש...
אחרי זה הלכתי אני לדבר קצת עם עומרי.
"תגיד מה קורה איתך?"
"אני בבאסה".
"אני כזה דפוק קרן".
"למה ניפרדתי ממנה בכלל? למה"?
"מה עבר לי בראש"?
"תשמע...מה שעשית אין מה לעשות....אבל במקרה שלך עוד אפשר
להחזיר את הגלגל אחורה".
אני ממש לא יודעת למה יעצתי לו בכלל....מה עבר לי בראש...ואתם
תבינו עוד מעט למה אמרתי את מה שאמרתי עכשיו.
"תחשוב עומרי הריי אתה מלך הבנות פה. אתה מאהב...כל אחת חולמת
עליך תחשוב....אתה מבין באהבה יותר מכל אחד אחר...ואני רמזתי
לך פה מספיק מסרים בקשר למה שאתה יכול לעשות."

אז אתם עדיין זוכרים שאמרתי למה יעצתי לו בכלל?
יופי כנראה שהבנתם שאני אחת מהבנות שחולמת עליו כבר שנתיים
רצופות.
אתם שואלים למה לא התחלתי כלום? אז ככה.....סיבה אחת ששנה
פחדתי ושנה שניה הוא כבר היה עם מיכל.
כן כן שנה הם היו. ואני אמרתי לכם שלכולנו זה היה פתאומי שהם
ניפרדנו.
אבל עכשיו אני גם לא יכולה להתחיל כלום כי מיכל תיפגע...אני
צריכה להבין את זה שזה פשוט משבר שעובר כרגע על קשר מסויים והם
יחזרו.
מצד אחד אתם רואים שאני מבינה את זה מצד שני אני מאוהבת בו.

אז זהו שנה הגיעה...אנחנו י"ב.
וכן כן אני עדיין מאוהבת בו באותו עומרי.
אבל השנה זה יקרה. אנחנו נהיה ביחד.
בסדר מיכל תיפגע אבל אי אפשר לוותר על אהבה גדולה של 3 שנים
כבר.
אז החלטתי לרשום לו מכתב:
"לעומרי:
ממבט ראשון התאהבתי בך...ואת עיניי ממך לא רציתי להוריד.
מה יהיה איתך עומרי? זוכר מה שאמרתי לך שבנות חולמות עליך? אז
אני אחת מהם...כבר 3 שנים עד היום.
אבל רגע עומרי אל תגיד לי שלא ידעת למה אתה חושב שאני מתקרבת
אליך כל כך הרבה? בשביל עוד ידיד? בשביל חבר עומרי.
אבל אני לא רוצה חבר כמוך...אני חולמת עליך אבל חבר כמוך לא
רוצה.
לא רוצה אגו...לא רוצה שמה שקרה למיכל יקרה לי באותה הדרך.
אז אני אמשיך להיות מאוהבת אבל אתה תראה מה הפסדת ואני אראה
איזה טיפשה אני."

וככה גמרתי את המכתב שלי עם הרבה דמעות,עצב,ודם!
כן כן החלטתי להתאבד בגללו. או לפחות ניסיתי.
הייתי בדיכאון,כבר לא יכולתי.
אז לא אכלתי....עד שהגוף שלי לא יכל עוד ויותר הרבה מהגוף גם
הנשמה!
מהגוף לא היה אכפת לי רק מה שכאב בתוך הלב.
כולם באו לבקר בבי חולים.
גם אתה עומרי גם מיכל גם אורית גם עידו שביקש להשתחרר לכמה
זמן.
אתה הסתכלת עליי בבושה ש...כאילו ש.....אתה לא מכיר אותי מאז
המכתב ההוא.
אבל עומרי אני לא יודעת אם אתה זוכר אני יעצתי לך לחשוב.
ואתה חשבת וחזרת אל  מיכל...אז הנה אני סובלת בבית חולים ולא
מכאב של גוף מכאב נשמה.
מיכל דיברה איתי שעות על איך שפגעת בה.
שעות עומריייייי.
אבל היא גם ידעה שאני אוהבת אותך.
היא אמרה שאם תיפרדו אתם לא תחזרו ואני כבר בניתי על זה.
והנה חזרתם. אז מיכל חיים טובים לך...עם בוגד....מה קרה למדת
את התכונה הזאת ממנו? את אמרת...ולא קיימת.

תגיד בעצם למה מיכל קיבלה אותך? לא מגיע לה. זה לא פייר.
ואתה יודע מה עכשיו הנשמה עוד יותר פגועה ולא רוצה לחיות...
היא גם לא תצליח אם תרצה!