אש קרעה את וילונות חדרי
אש- צווחה בת קולי.
פיתויים של תשוקה חשוכה
בערו באש המלחכת פיסות של בד,
בד שחור זרוע קמטים.
עיניים רושפות מעיפות ניצוצות של אש
לכיווני.
אש עם אדום, כחול וירוק
אש של דמים,
של בת צחוק שקופאת
ונשאר רק השלד.
אש של לבן עם כתם זעיר,
אש של ארונות בעיר מקודשת
אשר חרבה זה מכבר
וגם הארונות בה נרקבו.
אש עם זרמים לוהטים
ונחשולי מים השורפים
את חוף המבטחים.
אש של זימה ושל רוח הקודש
המבעבעת מבין קרעי האדם
הניצבים בהרים שולחים ידיים
לשמיים ומחכים לגואל.
נפתחים השמיים וגם הם יורקים
אש, אש שפוגעת בצלם אנוש
שמתפוצץ ונקרע לגזרים.
אש ששורפת את דמו ואת שערותיו
מעלה באוויר ריח שרוף
של תרנגולת שחוטה שהוכנסה למשרפה
אך עדיין זועקת
לרחמים,
אש של זדון, רוע וכאב
של ידיים מורמות
וראשים מושפלים,
אש של אנשים
שלא יודעים.