חיבקתי אותך בזרועותיי
ומעיניי הדמעות זלגו עם הגשמים
שאת שיערנו הרטיבו תחת השמיים האדומים

התיישבנו רטובים על ספסל מוצל
ובהססנות שפתייך התקרבו לשפתיי
אילם הקשבתי למעיינות דברייך
כששטפת ממני את געגועיי

נגעתי בפנייך כעיוור ששכח
ובעינייך הבוהקות חדרת לתוכי
ידיי המיוזעות בפנייך נגעו
כגלים אשר את החוף, לא ידעו

קמטים חדשים התגלו בפנייך
ודמעות של אש זלגו מעיניי
כשלבך לחש לי את דבר סודותייך

גופי שמע ולבי רעד
ובהססנות טפטפת את מלותייך
נכה יישבתי מול תזוזת שפתייך
כשהטבעת אותי ברגשותייך

זה צורם בלבי, שאתה מרוחק
הגעגוע, רק מתגבר עם המרחק
אני צריכה יד, קרובה ומלטפת
ואתה אהובי, רק עליי רגשות בשלכת
עלים זוהרים, עליי אהבה
אך מה שאני צריכה זה, שיח של חדווה

עינייך הוזילו דמעות
ושפתייך החלו רועדות
השמיים הריקו מטר של כוכבים
שסנוורו את לבך למחשבות ערפיליים

קמת מהספסל וזרועותייך חבקו אותי
רועדת כולך שמת סוף למעיין דברייך
הלכת משם, וניתקת מגע זרועותייך

אילם השארת אותי לבדי
כנבל בלי מיתרים
בתנועה כבדה, שלחתי את ידי
כשלבי צרח, אל תלכי, אהובתי.