דורון הוא אדם פשוט, לא מבקש הרבה, לא נותן. הוא בן אדם מיוחד
וכל כך פשוט. הוא יכול להשיג הכל בשניה אבל הוא לא רוצה. הכל
כבר יש לו...את הפורשה החדשה ביותר, את הטלוויזיה 61 אינץ' ואת
הבגדים הכי אופנתיים. אבל למה הוא יושב לו ברחוב מבקש נדבה ואז
תורם אותה לעניים? למה הוא לא נותן את שלו ולא רוצה יותר?
הבנות בשכבה חושבות שהוא הכי חתיך, ואין לו בעיה להגיש את מאיה
הבלונדינית תוך שניה אבל הוא לא רוצה, לא רוצה ולא ירצה. מעולם
לא הייתה לו חברה. בהפסקות הוא נועל את עצמו בשירותים כך
שיפסיקו להטריד. מאז שאמא שלו מתה יש לו הכל. הוא לא היה מאוהב
אף פעם ולא רצה להאמין שיהיה מאוהב. אז זאתי באה, זאתי ששינתה
את חייו.
זה קרה באחת ההפסקות, הוא יצא מהשרותים והוא ראה אותה. הוא היה
מבולבל עד שהיא אמרה לו שאלו שרותים משותפים...
הוא החטיף מבט ריק כמו שהוא תמיד עושה ופנה חזרה לכיתה. פתאום
הוא הבחין בה יושבת מולו, היא הייתה איתו מכיתה א' אבל הוא לא
ידע זאת כי אף פעם לא הסתכל על אף אחד. הוא לא חשב על כלום, אף
פעם. הוא פשוט עושה את שלו.
הוא שנא את העובדה שהיא כמוהו, שהיא יכולה לעשות את המבט
ה'ריק' הזה והוא לא יכל לסבול את העובדה שהממוצע שלה נע בין
20% לבין 30%, בדיוק כמוהו. היא נשארה אופטימית, לא חשבה על
כלום. גם אמא של זאתי נדרסה, וגם לה יש פורשה חדשה אבל אין לה
רישיון בכלל.
הוא לא שנא אותה, הוא שנא את העובדה שסוף סוף הוא הבין שהוא לא
היחיד בעולם הזה. לאחר מספר שבועות הוא מצא את עצמו חולם עליה
בשיעורי היסטוריה, חשבון ואנגלית. הוא לא רצה להאמין אבל הוא
היה מאוהב. היא עברה לידו בעודו מבקש נדבות וזרקה מטבע של עשר
ש"ח לכובע הקרוע שהיה מונח לידו. לאחר חודשים ספורים היא מצאה
את עצמה מסתכלת עליו בשיעורי תנך, מדעים וספורט. היא לא רצתה
להאמין אבל היא הייתה מאוהבת. היא עברה לידו בעודו מבקש נדבות
והתיישבה לידו. הם דיברו לראשונה בחייהם. מאז דורון כבר לובש
את הבגדים האופנתיים שלו ונוסע בפורשה החדשה וצופה בטלוויזיה
61 אינץ' כל יום.
הוא מצא את עצמו מסתכל עליה בעבודה, הכניס את ידו כיס והוציא
את המטבע שהיא זרקה לו. סוף סוף הוא החליט לעשות לעצמו טובה.