מתעורר מעיוורון לא ברור בו הייתי שרוי כל השנים
פותח לקראתי את ליבי ומכניס את עצמי עמוק בפנים,
מתפייס ומוקיר תודתי לקראת השינויים הקרבים
מתוודע לעצמי לאור היום ובעצמי מתחיל להאמין.
מתעורר מעצמי מאוחר לגלות שזכיתי לעוד שעת ערב
מרחיק מחשבה לבריאתו של עוד חלום רחוק שנגמר,
שואל עצתו של זר לאהבה של עלמת חמד
ומחזיר לתוכי תקווה לקראת השעות הקרבות.
ענן שהקדים ובא, בלבל אותי קלות עם שחר
לקח אותי לטיול בין שדות וגבהות,
גילה בי חדשות ידועות על אהבה שאליי באה
הביא לי בין כל האהבות את ריחה הרחוק.
מגלה את עצמי מחדש ויותר לא שואל
מתאהב בך אהובתי שאותי ריגשת ומתעצם,
מתמלא באהבתך שהחזרת אלי עם בואך
מקבל את עצמי ואותך ילדתי אוהב. |
