אחרי חשיבה מאומצת בישיבה ממושכת
שתי דלתות נפתחו:
האחת - זרקה הכל לעזאזל בזריזות
ולא שבה להפנות מבט
כדי שלא יכאב, כדי שייגמר מהר
והשניה - הניחה בעדינות
התרחקה בהליכה אחורנית, צעד צעד
בזהירות ובהדרגה
כדי שלא יכאב.
אבל זה תמיד כואב -
להשאיר דברים מאחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.