פתאום גיליתי שאיתה
זה סתם לדבר.
לא ברצינות,
וגם לא בצחוקים
פשוט-סתם.
בעיקר על הלב
ועל הבן שרציתי
או סתם על דברים אחרים.
לא על מחשבות רציניות,
או על שאר רגשות
פשוט-סתם.
שיחות מעגל,
בלי התחלה ובלי סוף
שכבר משגעות לה ולי את השכל.
רוצה לסיים אותן
אבל לא מצליחה.
כי אני אוהבת אותן,
את שיחות הסתם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.