הוא יושב בכסא המלכות
ומביט.
מביט על הפרחים שלו,
הפרחים שקיבל לו למשמורת.
פעם גם הוא היה פרח
על האדמה,
עד שהגיע זמנו להיקטף.
הוא נקטף ללא עת,
ועכשיו הגיע זמנו להיות
שומר הפרחים.
הוא שומר היטב על כל אותם
הפרחים שפרחו
יחד איתו, ולצידו
באותה הגינה.
ברגע שהוא נקטף
הפרחים מסביבו החלו לנבול.
ועכשיו הוא יודע שהוא צריך
לעזור להם
לפרוח מחדש.
הוא עובד קשה עבורם,
הוא רוצה שהם יבינו שאחרי
כל גשם,
נולדת קשת בענן.
ואחרי כל כך הרבה
בכי וכאב,
נולדת הפריחה החדשה.
הוא אף פעם לא יעזוב את הגינה,
הזרעים שלו נטועים
עמוק באדמה.
הם חלק ממנו, והם תמיד ישארו שם,
בלב ליבם של הפרחים.
הוא יושב בכסא המלכות
ומביט.
מביט על הפרחים שלו,
הפרחים שקיבל לו למשמורת.