הולכים במדבר אל קצה המסלול
וקוטפים בדרך חברים חדשים
מתרחקים מעוצמת המבול
שבו נשארו ידידינו הותיקים

מגיעים אל היעד העטוף באבק
מסתכלים לצדדים ומביטים בשממה
אין שום חי באופק חוץ מאיזה חרק
ומקשיבים לשקט לעוצמת הדממה

פרצופים שנגלים לעיניי העייפות
לאחר נסיעה מתישה עד מאוד
מאכזבים אותי עד עצבות
ולא מאפשרים לי לסיים בכבוד

זה היה רק חלום על חברים של אמת
אך נפלתי לבור מלא תעתוע
ועתה אני נזכר בידידיי הותיקים
ומגיע לפסגת הגעגוע

על מי אפשר לסמוך אם לא על עצמך
מעתה ועד הסוף המיוחל
אולי על אנשים בודדים מסביבך
שיהיו בעתיד חברים, עם קצת מזל

עוד קצת אוויר פסגות
מפסגת הגעגוע הכואבת
שאיפה אחרונה של כוח להמשך הדרך
ועכשיו מבט קדימה לדרך הנתעבת

שסופה יגיע במוקדם או במאוחר
ואז נצעד כולנו אל המחר
וכל אותם צבועים יישארו לעד מלקקים
והשאר ישובו לחברים הותיקים

ומי ייתן ונמצא גם חברים חדשים
כאלה שלא ייגרמו לעצבים מיותרים
ורק שלא נשאר למצב אדישים
ושנזכה בהמשך לזמנים אדירים

של תחושות של שמחה
ופחות של שביזות
שנמצא את עצמינו
רחוקים מבדידות