|
מצחי התקדם אט אט אל העורף
ככובש ששואף להרחיב גבולותיו;
התפשט כמו יבלית ביום חורף
ומאז התחברו - חיים הם יחדיו.
עיניי הציבו לעצמן מטרה:
לשמור עלי מעין הרע;
לראות רק את אשר לבי חפץ,
ושלא אתקל בקירות או בעץ.
אוזניי הותאמו להרכבת משקפיים;
לחסום השטויות שאומרות הבריות;
ולדעת מתי בקונצרט הוא הזמן למחיאות כפיים -
(כי באמצע למחוא - זאת יכול כל הדיוט).
חוטמי נהנה מניחוח ורדים;
שפתיי - מנישוקים לאשתי והילדים;
אז עתה כבר הכול ברור,
מלבד...
סנטרי הכפול - למה הוא נועד?
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-יאללה חבר'ה,
זה הוא! בואו
נפתח אותו!!
צוות המחששה
מסתער על אפרוח
ורוד.
את סלוגני
התנחומים שלכם
אנא שלחו
לכירורגית א'
בסורוקה. תודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.