זיו גליקמן / האהבה |
בכוכים הבוכים
בסמטאות של החיים
שם היא מסתובבת
מכורח השנים
היא כבר על כסא גלגלים
עדיין רוטנת
כמו תמיד היא מתלוננת
לעתים רחוקות ומתרחקות
היא מגיחה לביקור
והזמן הוא רק למזכרת
כי אף לתה היא לא נשארת
מפיחה רוח בחיים המעטים
ממש לפני שהם מתפרקים
מחזקת במידה מספיקה
בדיוק עד לפעם הבאה
ושוב הולכת ממני
משאירה אותי עם "אין לי"
וככה חוזרת חלילה
חוזרת וחלילה
שלא אשכח שהיא קיימת
חס וחלילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|