על הרגעים האלו של הכאב מדברים מתאבדים רגע טרם קפיצה
על הכאבים האיומים האלו שאין בכוחם להפסיקם
על אפס קצהו של גג רב קומות
על מחשבה בדרך לנחלה האינסופית של השלוה

מתאבדים חושבים רגע לפני הקפיצה
על איך הם היו כל כך קרובים לאושר עד כדי נגיעה
ואיך הם סיכלו בואו גם ללא ידיעה
מייחלים בלי סוף לבוקר ללא יקיצה

מתאבדים כרונים מתאוננים על חוסר יכולתם
גופם מוטל חלוש אל מול עצמם
ועיניהם כבדות כבדות בם
מתאבלים באופן אינסופי על אהובם

מתאבדים מחפשים מקום קצר להישאב איליו
חלל רחוק שדה ירוק
איזה סוף קל ומתוק
משהוא מהיר , עם ניחוח של פריחת סחלב

מתאבדים עומדים חסרי אונים אל מול אהובם
אין דרך לכפר על אובדנו של לב
אין שום תרופה לעומק הכאב
שנאה עצמית היא סוג של ספירת דם

מתאבדים כבר התאבדו בעצם מחשבה
והקבורה שלהם ארוכה ומחושבה
קוברים עצמם בצעדים קטנים
גרגר גרגר על הציפור עד לפרפורים האחרונים



24.12.1995  
תחת השפעת עצב כבד