אם הייתי יכולה,
הייתי שמה על עיניך כיסוי
כדי שלא תשים לב לאופק
כשאתה מסתכל עליו מהחלקה
שנתתי לך אצלי בלב,
כדי שלא תראה איך החלקות השכנות נבולות,
איך האופק מת.
אל תקח דוגמא ממי שקפץ עם שטר מכר נוצץ לפניך
תהנה ממני בענווה.
הנה אתה ניצב במקום ממנו מתחילים להפריח את השממה
לכן היה רציני לפחות כמו בן גוריון הפנסיונר
כשעבר לגור בשדה בוקר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.