התעוררתי מפחד חיים.
וניגלו אליי בני אדם בחדר.
ואמרו לי לבחור קבוצה.
והייתי בקבוצה של אנשים קשקשנים
שציירו על הספרים שניתנו להם.
ובקבוצה של אנשים חלומיים
שמדברים על הטוב ורוצים בנוח.
והייתי בקבוצה של אנשים יפים,
שמסתובבים
ברחובות השוק,
וקונים פירות רקובים,
וחושבים שזה טעים.

והייתי
בקבוצה
של אנשים שומרי חוק, בוני שלום
רוצי סדר.
אבל בסתר,
הם סוחרים בשוק השחור.

ועכשיו, אני יוצאת מן החדר הזה
סוגרת את הדלת אחרי
מביטה לפעמים דרך חריץ המפתח
ושואלת, מתי גם הם יצאו?

ועכשיו, בדרך לטרקלין,
אני פותחת דלת חדשה
של מקום חדש
מקום אחר
מקום של אנשים שונים
שכולם רוצים לטורפם ולחבקם
אבל נוגעים בהם בקצות האצבעות
כי הם לא כמותם.
כי הם מסתובבים ברחובות השוק
וקונים פירות בוסר
שמתבשלים עם הזמן
וטעמם
כטעם דבש.