את חשובה לי, מיוחדת בעיני ואני אוהב אותך.
אני כותב את המכתב הזה בתאריך שמופיע בפינה.
מתוך תקווה לתת אותו במהרה למישהי שתהייה ראויה לו.
אני ארבעה חודשים לפני השיחרור מצה"ל, ובחיפוש עצמי רציני. אני
לא יודע לאן אני הולך, אבל כנראה שבדיעבד הגעתי אליך. ואת
מספיק חשובה כדי לקבל את המכתב הזה שאני כותב עכשיו.
אני לא יודע איך את נראית, אני לא יודע איך קוראים לך, ואני גם
לא יודע אם תוכלי לקרוא את המכתב הזה בשפה המקורית שבה הוא
נכתב... אני אפילו לא יודע איך בכלל הצלחתי לשמור אותו כל כך
הרבה זמן, אבל עכשיו הוא אצלך. שלך. ואותך אני אוהב.
אף אחת לפניך לא זכתה לקבל אותו, תעריכי את זה.
עפר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.