מירי ח. זלר / עשב ענן רגש אשליה |
שורפת עשב,
בבטן מים רותחים
ואדים עולים למעלה.
כל מה שצריך לנחת אלוהים.
אדם מצמיד שפתיו אל שפתיי,
גורם לבעבוע,
בטני גועשת,
(אדי העצב עולים לפתח)
ונשאף ממני
כל מה שבוער בפנים.
בדיית הרגשה.
כלי זרוק בים,
מתמלא ירוקת ואצות.
כלי עזוב ברפש,
וזכרון ענן,
מתחמם בשמש הרחוקה,
אשליה.
לא יפגוש עוד
זוג שפתיים,
יחכה לעד,
עד לאמונה,
עד שיגאל,
יגאלני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|