|
חיי הקפקאיים
מחזרים אחר היגיון
שובים לב תמים
ששוויו לא נמדד.
וכופים עצמם
ואונסים אותי לראות
שכל הכללים מתקיימים
שעה שנשברים
כפי שנשבר הלב
ללא ארץ
ללא סיבה ותרופה
ובלי הרף
הם מתדפקים על דלתי
ומשיגים אותי
אוחזים בזרועי ביד אחת
השניה בסנטרי
ומייצבים אותו הישר למטרה
ואני עוצמת עיניים
הרי את עיני לא יאחזו
ובעוד תריסי מוגפים
אני חולמת
והזמן עף
ואני חולמת...
והם מכים
ואני דומעת
והם רועשים בכל אוזן
ואני נוכחת
לדעת
שלא ניתן לחמוק
בקלות |
|
|
שלום!
רציתי להתנצל על
מספר דברים. אני
יודעת שיש דברים
שהם פשוט איומים
ושפשוט אסור
לעשות, אבל אני
עשיתי אותם,
ואני מרגישה
מושפלת. אבל
למרות זאת, אני
יודעת שזה לא
טוב לעשות את
זה, אבל אני
חייבת, אני פשוט
מוכרחה!
אז אולי השלב
הראשון הוא
להודות:
שלום, אני
תרנגולת, ואני
מכורה ללכתוב
סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.