הכל מעורפל ויוצא מן הכלל
"רגשות מעורבים" וייאוש מן האחרים
אי ידיעה אם זה העונה או סתם תקופה רעה
וניסיון לפצח ולעבור לשלב הבא.

"אף אחד לא נעלם" אני מצטטת במוחי
ונשארת עם הספק של נתינת אהבתי
הרצון לעזור צריך להיפסק
צעד אחד אחורה ושתיים כדי להתקדם
מכניס אותי לנתיב האטה והתרחקות מעיקה
מן הדבר שאני הכי אוהבת
ואיני רוצה לעזוב
ויודעת שחוקי המשחק אולי צריכים להשתנות
כדי שיהיו יותר חיוכים
ופחות בכיות.

"אני אשתדל" היא אומרת
ומחכה לתשובה שתבוא
ואולי לפחות שידע שאני רק שלו
לא יותר ללכת לישון עם דמעות על הכר
ולסלוח על הכאב שחזר
שם המשחק הפך לאחר
ואולי אני צריכה קצת
לוותר..